מילים (2 גרסאות)
זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
חֲבַצֶּלֶת לָךְ
וְלִי הַשּׁוֹשַׁנִּים
בַּשָּׁרוֹן עָלָה
רֵיחַ עֲדָנִים
זמר שושנים...
הקלטות (14)
ביצוע
על השיר
מפרט יוסף גולדנברג:
השיר בטקסט זה נדפס לראשונה בשירון "שירים ומזמורים" (תש"ז). הלחן הוא הלחן הבבלי של "עת דודים כלה", אשר שימש כפזמון גם בגרסת לחן מורחבת מאת שרה לוי תנאי. הלחן הזה בהתאמה לפיוט "עת דודים כלה" נדפס בשנת תש"ד ב"שירים לעם" בעריכת מנשה רבינא, חוברת ג', עמ' 20. הלחן הזה מופיע ב"אנתולוגיה לחזנות ספרדית" בעריכת יצחק לוי (כרך 3, שיר 133, עמ' 109) דווקא כלחן מאזמיר. ג'ו עמאר הקליט בלחן זה את "כי אשמרה שבת", והלחן אכן דומה מאוד ללחן התורכי של "כי אשמרה שבת". כמו כן דומה הלחן לחלק הראשון של "יום השבת אין כמוהו".
נוסח קרוב נוסף מופיע באנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון. בכרך השני (בבלים), שיר מס' 158, "בואי כלה", מופיע בלחן קרוב לאור חבצלות. המילים "בואי כלה בואי כלה בואי כלה הכלולה" ובית שני המושר באותו לחן "אשת חיה מה טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה" ואז שרים שוב את הטקסט הראשון. ללחן זיקה ברורה לאור חבצלות אך גם לנוסח הבבלי של הפיוט "יה ריבון" - לאותו חלק במנגינה אשר חסר ב"אוצר נגינות" בלחן של יה ריבון!. יה ריבון ואור חבצלות אולי נשמעים שונים אבל כשרואים את החוליה המחברת מבינים שאלה גלגולים של אותו לחן, ואז אפשר לקלוט גם את קווי הדמיון.
בלחן "אור חבצלות" גם גוון אירופאי, ועל פי עדות גידי יהלום, מורהו לשעבר שלמה יפה נהג להציג את השיר כעממי צ'כי.
בדפים המצורפים לפנקס שירים פרטי של יסכה פלג (לוי), ילידת רמת רחל, מופיעה הנחיה כיצד לשיר את השיר בקנון:
- קבוצה ב' נכנסת אחרי "אור חֲבַצַ"
ושרה כך:אור חבצלות - שושנים
ואת שתי השורות האחרונות של הבית בקול שני (טרצות)
- חבצלת לך - שושנים
ופזמון חוזר.
ביצועים נוספים:
- מרים אביגל
- דודו זכאי
- זמרת לא מזוהה בליווי ריקוד העם (סרטון) - כאן
הלחן שימש גם כלחן הבית בשירה של ריקה זראי "בואה לגני" ובגרסתו הצרפתית "fais tois belle".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
המעבד אהרן שפי (נובמבר 2024): "שיר שעיבדתי לפני שנות דור לביצוע ע"י מי שחלקם היום מוסיקאים מוערכים בארץ ומחוצה לה. ההרכב היה קצת "פרוע" עם השפעה בארוקית, דהיינו: חלילית סופרנינו, כינור, קרן יער (!), צ'לו וצ'מבלו. זאת לאחר שקיבלתי "אישור" מהמלחין טלמן (1767-1681). הוא חיבר את concerto a tre להרכב כלים די דומה. כך ניסיתי לקשר בין שרה לוי-תנאי למלחין בארוקי. לפחות עם הראשונה היה לי קשר מתמשך, כתלמיד שלה במדרשה למורים למוסיקה וכנגן חצוצרה וחליליות בלהקת "ענבל" שיסדה וניהלה."