עַד סֵתֶר שֶׁלֶף, קִירוֹתָיו סִיבֵי-חָצִיר נָגַע צִפְצוּף רִמְשֵׂי הַלַּיִל, לֵיל קָצִיר. הַבַּת לָעֶלֶם סָחָה וְחִנָּהּ נוֹטֵף: כְּשִׁבֳּלִים טִלְטֵל אוֹתָנוּ הָאָבִיב, גָּעַשׁ פְּלָאִים עֵת מִן הַתֵּל הִגְלַשְׁנוּ מַבָּטִים לַכַּר. מַדְהֶמֶת-לֵב הִשְׁתּוֹלְלָה פֹּה מִן הָעֵמֶק לַגְּבָהִים, זוֹ מַעַרְבֹּלֶת סַסְגּוֹנִית שִׁגְּעָה עֵינִי. עַתָּה הַקַּיִץ עַז, הוֹי, עַל פְּתָחֵינוּ נָח בָּשֵׁל קוֹלְךָ דּוֹבֵר עַלְמִי, הוֹי, וּבְלִבִּי נִיבִים יָעִיר, הוֹי! עַד סֵתֶר שֶׁלֶף...עד סתר שלף קירותיו סיבי חציר נגע צפצוף רמשי הליל ליל קציר הבת לעלם סחה וחנה נוטף: כשיכורים טלטל אותנו האביב געש פלאים עת מן התל הגלשנו מבטים לגיא מדהמת לב השתוללה פה מן העמק לגבהים זו מערבלת ססגונית שיגעה עיני עתה הקי עז הו על פתחינו נח בשל קולך דובר עלמי הו ובלבי ניבים יעיר הו עד סתר שלף...