הקטן
גופן
הגדל
גופן
לחנוכה (לחן דוידוביץ')
הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע חַרְבּוֹ חַדָּהּ וּמְלֻטָּשָׁה מִיהוּ? אַנְטִיּוֹכוּס, מֶלֶךְ רָשָׁע! בָּא לִירוּשָׁלַיִם וְשָׁפַךְ שָׁם דָּם כָּמַיִם מִיהוּ? אַנְטִיּוֹכוּס, מֶלֶךְ רָשָׁע! אָז קָם גִּבּוֹר, שְׁמוֹ יְהוּדָה הִצִּיל אַרְצוֹ הַחֲמוּדָה מִיהוּ? הַמַּכַּבִּי, הַמַּכַּבִּי!היה היה מלך רשע חרבו חדה ומלוטשה מיהו? אנטיוכוס, מלך רשע! בא לירושלים ושפך שם דם כמים מיהו? אנטיוכוס, מלך רשע! אז קם גיבור, שמו יהודה הציל ארצו החמודה מיהו? המכבי, המכבי!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יצחק קצנלסון
לחן: אברהם צבי דוידוביץ'

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע
חַרְבּוֹ חַדָּהּ וּמְלֻטָּשָׁה
מִיהוּ?
אַנְטִיּוֹכוּס, מֶלֶךְ רָשָׁע!

בָּא לִירוּשָׁלַיִם
וְשָׁפַךְ שָׁם דָּם כָּמַיִם
מִיהוּ?
אַנְטִיּוֹכוּס, מֶלֶךְ רָשָׁע!

אָז קָם גִּבּוֹר, שְׁמוֹ יְהוּדָה
הִצִּיל אַרְצוֹ הַחֲמוּדָה
מִיהוּ?
הַמַּכַּבִּי, הַמַּכַּבִּי!
היה היה מלך רשע
חרבו חדה ומלוטשה
מיהו?
אנטיוכוס, מלך רשע!

בא לירושלים
ושפך שם דם כמים
מיהו?
אנטיוכוס, מלך רשע!

אז קם גיבור, שמו יהודה
הציל ארצו החמודה
מיהו?
המכבי, המכבי!


גרסת בן-שמן

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע
חַרְבּוֹ חַדָּהּ וּמְלֻטָּשָׁה
מִי?
אַנְטִיּוֹכוּס, אַנְטִיּוֹכוּס!

בָּא לִירוּשָׁלַיִם
וְשָׁפַךְ שָׁם דָּם כָּמַיִם
מִי?
אַנְטִיּוֹכוּס, אַנְטִיּוֹכוּס!

בָּא יְהוּדָה
אָז לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה
מָתַי?
בַּחֲנֻכָּה, בַּחֲנֻכָּה!
היה היה מלך רשע
חרבו חדה ומלוטשה
מי?
אנטיוכוס אנטיוכוס!

בא לירושליים
ושפך שם דם כמים
מי?
אנטיוכוס אנטיוכוס!

בא יהודה
אז ליהודים הייתה אורה
מתי?
בחנוכה בחנוכה!


הגרסה המלאה מ"נגינות"

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע, מֶלֶךְ רָשָׁע
חַרְבּוֹ חַדָּה וּמְלֻטָּשָׁה, וּמְלֻטָּשָׁה
מִי?
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא אֶל עִיר יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
שָׁמָּה שָׁפַךְ דָּם כַּמַּיִם, דָּם כַּמַּיִם
מִי?
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא וְשָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה, אֶת הַתּוֹרָה
כִּבָּה נֵרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה, שֶׁל הַמְּנוֹרָה
מִי?
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!

קָם אִישׁ גִּבּוֹר, שְׁמוֹ יְהוּדָה, שְׁמוֹ יְהוּדָה
הִצִּיל אַרְצוֹ הַחֲמוּדָה, הַחֲמוּדָה
מִי?
הַמַּכבִּי, הַמַּכבִּי!
הַמַּכבִּי, הַמַּכבִּי!

בָּא לַמִּקְדָּשׁ, הִדְלִיק מנוֹרָה, הִדְלִיק מְּנוֹרָה
וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה, הָיְתָה אוֹרָה
מָתַי?
בַּחֲנֻכָּה, בַּחֲנֻכָּה!
בַּחֲנֻכָּה, בַּחֲנֻכָּה!
היה היה מלך רשע, מלך רשע
חרבו חדה ומלוטשה, ומלוטשה
מי?
אנטיוכס, אנטיוכס!
אנטיוכס, אנטיוכס!

בא אל עיר ירושלים, ירושלים
שמה שפך דם כמים, דם כמים
מי?
אנטיוכס, אנטיוכס!
אנטיוכס, אנטיוכס!

בא ושרף את התורה, את התורה
כיבה נרות של המנורה, של המנורה
מי?
אנטיוכס, אנטיוכס!
אנטיוכס, אנטיוכס!

קם איש גיבור, שמו יהודה, שמו יהודה
הציל ארצו החמודה, החמודה
מי?
המכבי, המכבי!
המכבי, המכבי!

בא למקדש, הדליק מנורה, הדליק מנורה
וליהודים הייתה אורה, הייתה אורה
מתי?
בחנוכה, בחנוכה!
בחנוכה, בחנוכה!


 פרטים נוספים


הגרסה המלאה מ"גן ילדים"

הָיֹה הָיָה
מֶלֶךְ רָשָׁע, מֶלֶךְ רָשָׁע,
חַרְבּוֹ חַדָּה
וּמְלֻטָּשָׁה, וּמְלֻטָּשָׁה –
אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא הָרָשָׁע,
בָּא עִם גְּדוּדִים, בָּא עִם גְּדוּדִים;
בָּא וְנִלְחַם
עִם הַיְּהוּדִים, עִם הַיְּהוּדִים –
אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא אֶל עִיר
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
שָׁמָּה שָׁפַךְ
דָּם כַּמַּיִם, דָּם כַּמַּיִם –
אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס!

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
עָמַד שָׁמָּה, עָמַד שָׁמָּה,
וְגַם לַמִּקְדָּשׁ
בָּא הַטָּמֵא, בָּא הַטָּמֵא –
אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא וְשָׂרַף
אֶת הַתּוֹרָה, אֶת הַתּוֹרָה;
כִּבָּה נֵרוֹת
וַיְּהִי חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ נוֹרָא...
אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס!

קָם אִישׁ גִּבּוֹר,
שְׁמוֹ יְהוּדָה, שְׁמוֹ יְהוּדָה,
הִצִּיל אַרְצוֹ
זו הַחֲמוּדָה, זו הַחֲמוּדָה –
הַמַּכַּבִּי!
הַמַּכַּבִּי!

קָם וְגֵרֵשׁ
אֶת הַמֶּלֶךְ, אֶת הַחַיָּלִים;
וְלַיְּהוּדִים
הָיָה שָׁלוֹם, הָיָה שָׁלוֹם
בַּחֲנֻכָּה!
בַּחֲנֻכָּה!

בָּא לַמִּקְדָּשׁ,
הִדְלִיק מנוֹרָה, הִדְלִיק מְּנוֹרָה;
וְלַיְּהוּדִים
הָיְתָה אוֹרָה, הָיְתָה אוֹרָה –
בַּחֲנֻכָּה!
בַּחֲנֻכָּה!
היה היה
מלך רשע, מלך רשע,
חרבו חדה
ומלוטשה, ומלוטשה –
אנטיוכס!
אנטיוכס!

בא הרשע,
בא עם גדודים, בא עם גדודים;
בא ונלחם
עם היהודים, עם היהודים –
אנטיוכס!
אנטיוכס!

בא אל עיר
ירושלים, ירושלים
שמה שפך
דם כמים, דם כמים –
אנטיוכס!
אנטיוכס!

בית המקדש
עמד שמה, עמד שמה,
וגם למקדש
בא הטמא, בא הטמא –
אנטיוכס!
אנטיוכס!

בא ושרף
את התורה, את התורה;
כיבה נרות
ויהי חושך, חושך נורא...
אנטיוכס!
אנטיוכס!

קם איש גיבור,
שמו יהודה, שמו יהודה,
הציל ארצו
זו החמודה, זו החמודה –
המכבי!
המכבי!

קם וגירש
את המלך, את החיילים;
וליהודים
היה שלום, היה שלום
בחנוכה!
בחנוכה!

בא למקדש,
הדליק מנורה, הדליק מנורה;
וליהודים
הייתה אורה, הייתה אורה –
בחנוכה!
בחנוכה!


 פרטים נוספים


גרסת רמת יוחנן

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע, מֶלֶךְ רָשָׁע
חַרְבּוֹ חַדָּה וּמְלֻטָּשָׁה, וּמְלֻטָּשָׁה
מִי?
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!

בָּא לְעִיר יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
וְשָׁם שָׁפַךְ דָּם כַּמַּיִם, דָּם כַּמַּיִם
מִי?
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!
אַנְטִיּוֹכָס, אַנְטִיּוֹכָס!

קָם הַגִּבּוֹר, שְׁמוֹ יְהוּדָה, שְׁמוֹ יְהוּדָה
הִצִּיל אַרְצוֹ הַחֲמוּדָה, הַחֲמוּדָה
מִי?
הַמַּקַּבִּי, הַמַּקַּבִּי!
הַמַּקַּבִּי, הַמַּקַּבִּי!

בָּא וְהִדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, אֶת הַמְּנוֹרָה
וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה, הָיְתָה אוֹרָה
מָתַי?
בַּחֲנֻכָּה, בַּחֲנֻכָּה!
בַּחֲנֻכָּה, בַּחֲנֻכָּה!
היה היה מלך רשע, מלך רשע
חרבו חדה ומלוטשה, ומלוטשה
מי?
אנטיוכס, אנטיוכס!
אנטיוכס, אנטיוכס!

בא לעיר ירושליים, ירושליים
ושם שפך דם כמיים, דם כמיים
מי?
אנטיוכס, אנטיוכס!
אנטיוכס, אנטיוכס!

קם הגיבור, שמו יהודה, שמו יהודה
היציל ארצו החמודה, החמודה
מי?
המקבי, המקבי!
המקבי, המקבי!

בא והדליק את המנורה, את המנורה
וליהודים היתה אורה, היתה אורה
מתי?
בחנוכה, בחנוכה!
בחנוכה, בחנוכה!


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: בנות איילת-השחר
שנת הקלטה: 25.1.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שרות: נחמה (בן-ערב) דוד, שרה (ברגנפלד) ליבנה וכרמלה בר-נץ
גיטרה: אורלי חורין


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: משה קדם
שנת הקלטה: 1990
מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
מקליט: יעקב מזור


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקות מקהלת משמרות
שנת הקלטה: 11.7.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

השיר פורסם לראשונה בספר "גן ילדים" מאת יצחק קצנלסון. אולם על שער הספר "נגינות" כתוב: "השירים חוברו, תורגמו ועובדו ע"י א. קוזובסקי. המנגינות חוברו ועובדו ע"י א. דוידוביץ'." כלומר – ארבע שנים לאחר פרסום השיר בספר שכולו פרי עטו של קצנלסון, הוא מופיע תחת שם מחבר אחר.

הלחן המבוצע בדף זה הוא של דוידוביץ' ולא זה המופיע בספרו של קצנלסון.

 

ביצועים נוספים:

ר' השיר גם בלחן עממי גרמני ובלחן לא ידוע.

 



להאזנה לשיר בביצוע ההרכב הקולי "הרוח המערבית" (Western Wind Vocal Ensemble) - לחצו כאן.

 

לצאצאי קצנלסון ידועים שני לחנים לשיר, השונים מהלחן הזה.


"סיפורו של שיר" / נורית פיינשטיין (נצר למשפחת קצנלסון):

מסורות, במה הן נבחנות? ביכולתן לעמוד במבחנו של הזמן. השבוע, כשהחלו ילדי כתות א'-ב' להתכונן למלא את תפקידם המסורתי זה למעלה מ-55 שנה בקיבוצנו, התברר כי יש בהם מי שמהווים דור שלישי לזמרי "היֹה היה" ברמת יוחנן, ואם כך- הרי שזהו מנהג שעמד במבחנו של הזמן, זוהי מסורת.

ומסורת זו לנו מנין?

קרקע לידתו של השיר בגן ילדים עברי בעיר לודז' שבפולין בעשור השני של המאה העשרים, אולם הורתו במפעל חינוכי שהקימה משפחה אחת, משפחת קצנלסון, כבר במאה ה-19, משפחה אשר שמה לה למטרה להעמיד דור של ילדים יהודים, דוברי עברית ובעלי זהות יהודית-ציונית. בגן זה למדו הילדים עברית וכל חינוכם נעשה כשהמורשת היהודית לנגד עיניהם ופניהם לציון. הגננת, שיינדל פיינשטיין-קצנלסון, חיפשה דרכים להעביר תכנים אלו בדרך חוויתית ובאמצעים חינוכיים שהיו מקובלים בגני הילדים הפרבליים באירופה. לפי שיטה זו, הפונה לחמשת חושיו של הילד, השינון, השירה והתנועה הם הדרך המתאימה להקניית מושגים ושפה. בעידן שבו היתה ספרות הילדים בחיתוליה, לא כל שכן ספרות הילדים העברית, לא היו בנמצא טקסטים שיהלמו את צרכיה החינוכיים ולפיכך, פנתה הגננת אל אחיה, המשורר יצחק קצנלסון, שהיה מחנך ומורה כשאר בני המשפחה הענפה, וביחד חיברו לכל החגים שירים המלמדים את סיפור החג ומנהגיו וכן שירים על עונות השנה, על ארץ ישראל ונושאים נוספים מעולמם של ילדים.

ב-1918 ראה אור בורשה הספר "גן ילדים" שבו כונסו מילות השירים שנכתבו עד אותה שנה, כמו גם הלחנים, המלים העבריות שיש להקנות לילדים באמצעות השירים וכן הוראות הפעלה: כיצד להמחיז את התוכן ולשתף בו את הילדים. טכניקות כתיבת השירים מגוונות אף הן, אך המשותף להן שכולן נועדו להתאים את השיר לילדים בגיל של טרום הקריאה. כך למשל בשיר שבו עסקינן חוזרים הילדים על דברי הסולן המבוגר וכך מפנימים את תוכנו ללא הצורך לקרוא. העותק של הספר הנמצא ברשות משפחתנו, הוא מן הבודדים שנותרו. שואת יהדות אירופה בה נספו בני המשפחה המיטה חורבן על מפעלם החינוכי והספרים עלו בלהבות.

בגן הילדים דנן למד גם בנה של הגננת, אבינו/סבנו בן ציון ז"ל, שעבורו ועבור חבריו נכתבו השירים בראש ובראשונה, בטרם נפוצו לכל רחבי הפזורה היהודית וכמובן גם לישוב העברי המתחדש בארץ ישראל. ילדים אלו היו אמנם מעין "שפני הניסיון" של משפחתם ומחנכיהם ביישום מטרותיהם החינוכיות והציוניות, אך ימים הגידו והגשמת החזון במו חייהם של ילדים אלו היה לעובדה קיימת כשבגרו, עלו ארצה והקימו התיישבות, כמו גם בעברית הרהוטה שהיתה שגורה בפיהם. כאן המקום להזכיר כי באותה כיתת גן התחנכה גם הילדה אסתר וייסבלום, היא אסתרקה קרוא והתרגשותה היתה בלתי מוסתרת כשברבות הימים שרו נכדיהם של השניים, יובל ואדם, את השיר בגן הילדים שלהם, גן רימון ברמת יוחנן שבארץ ישראל.

וכיצד הגיע השיר לרמת יוחנן? עם הפילוג בקיבוץ המאוחד ב-1952, עברה משפחתנו ביחד עם קבוצת משפחות לרמת יוחנן. צעיר הבנים, משה, נקלט בגן רימון והוא שגילה לגננת רחל מסינגר ז"ל שלאבא שלו יש שיר לחנוכה ש"אף אחד לא מכיר".

בן ציון הגיע לגן רימון, הושיב את הילדים במעגל סביבו, בדיוק כשם שעשה דודו, המשורר יצחק קצנלסון, כאשר הוא עצמו היה חניך בגן הילדים של המשפחה, ושר לילדי הגן את "היֹה היה" והם חזרו אחריו. ממסיבת החג בגן התגלגל השיר אל המסיבה בחדר האוכל והפך לתפקידם המסורתי של ילדי כתה א' בנוסף ובדומה ל"מה נשתנה" בליל הסדר. גם כאן, כמו בפסח, נתקיימה בנו באמצעות השיר מצוות "והגדת לבנך". ומכאן הכל ידוע... שנה שנה בקולו הרועם ובחרון אפו על המתנכלים לעם ישראל הפליא סבא בן ציון לשיר עם ילדי רמת יוחנן לשמחת כולם. מאז הסתלקותו נטל את מקומו בנו הבכור, אהרון, המכונה פוני.

חורבן יהדות אירופה לא יכול היה לשיר הזה. בנוסף לקיבוציהם של בני המשפחה, בהם מושר השיר עשרות בשנים, אנו שמחים לגלות מדי שנה כי השיר התגלגל למקומות נוספים בארץ בהם חיים בני רמת יוחנן הזוכרים אותו מילדותם. ואנחנו, כמו בשנים שחלפו כך בימים שיבואו, נוסיף ונשיר את השיר האהוב על הילדים והמספר לא רק פרק בתולדות עמנו ובגבורת המכבים, אלא גם פרק בתולדות משפחתנו.


מתוך "גן ילדים":

אופן המשחק: בבית הראשון של השיר - הילדים לוטשים חרבותיהם (כף על זרועם); בבית השני - הילדים הולכים (על מקום אחד) כאנטיוכוס בשעתו; בבית השלישי - הילדים מעברים יד על צווארם, בבארם כיצד שפך אנטיוכוס דם, וכו'.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים

גרסת התווים מתוך השירון "גן ילדים" הסרוק במלואו בבית הספרים הלאומי.

לחן זה כמעט זהה ללחן העממי גרמני לפיו מושרים "כוכבים רומזים עם ערב" ו"מה נעים כי בא הערב", ודומה גם ללחן של "היה היה מלך רשע" המושר כאן - אלא שהוא קצר יותר, במז'ור, במשקל שונה וכשיש בו חזרות על שורות הן מדויקות.



תגיות

חנוכה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם