כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.כי תבואו אל הארץ
ונטעתם כל עץ תחילה
ונתן העץ פריו
והארץ יבולה.
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
וישבתם איש תחת גפנו
ותחת תאנתו,
והייתם כעץ שתול
על-פלגי-מים
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
ובניתם חורבות עולם
שוממות תקוממו
וחייתם על-אדמתכם
לבטח ולעולם.
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
|
|
|
מילים: מן המקורות
לחן: עממי תימני
|
|
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ
וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי-מָיִם
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.
וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם
שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ
וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם
לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,
עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת. כי תבואו אל הארץ
ונטעתם כל עץ תחילה
ונתן העץ פריו
והארץ יבולה.
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
וישבתם איש תחת גפנו
ותחת תאנתו,
והייתם כעץ שתול
על-פלגי-מים
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
ובניתם חורבות עולם
שוממות תקוממו
וחייתם על-אדמתכם
לבטח ולעולם.
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע אילנות,
עת לנטוע ולבנות.
|
גרסת "זמר חן"
|
[שורה שנייה]
וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל [שורה שנייה]
ונטעתם כל עץ מאכל
 פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמוד 57
על הגרסה: כך גם מופיע במקורות, אולם בפועל השיר לא זומר כך.
|
|
|
|
ביצוע: השמיניה לזמר עםעיבוד: שמעון כהןשנת הקלטה: 25.1.1960
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע כלי.
ביצוע: להקת נשים של קול ציון לגולהעיבוד: שלמה הופמןשנת הקלטה: 1.1.1958
ביצוע למקהלת נשים בליווי פסנתר. תפקיד המקהלה חוזר על עצמו שלוש פעמים ואילו תפקיד הפסנתר שונה כל פעם. העיבוד הקולי בלי הליווי הכלי נדפס בחוברת של שלמה הופמן "ניב ולחן", עמ' 34 - 35.
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)עיבוד: מנשה רבינאשנת הקלטה: 1956
הביצוע הוא על פי גירסת עדאקי
ביצוע: מקהלת הדסיםעיבוד: נתן שחרשנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "שירי חגים" - מקהלת הדסים
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
המילים על-פי:
- ויקרא י"ט, כ"ג;
- מלכים א' ה', ה';
- תהלים א', ג';
- ישעיה ס"א, ד';
- יחזקאל ל"ד, כ"ז.
הלחן הוא גם לחן "שאלה אני שואל" וראה שם על שירים תימניים נוספים בלחן זה. החלק האחרון בלחן זהה לחלק האחרון של "יציאת מצרים".
על חלקו של יחיאל עדאקי (1903) ביצירת השיר כותב אבנר בהט באתר "פיוט":
במשך שנים פעל בשיתוף עם המוסיקאי מנשה רבינא, אשר רשם מפיו בתווים כמה משירי יהודי תימן. רבינא, שהיה גם מחנך וערך שירונים לבתי הספר, נתפס אז למנגינת אחד השירים ובקש מיחיאל עדאקי שיתאים לו מילים לחג האילנות. כך נולד השיר "כי תבואו אל הארץ" שנעשה לנחלת כלל ילדי ישראל.
רבקה שטורמן חיברה לשיר ריקוד.
ביצועים נוספים לשיר:
לחנים נוספים לשיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
