הבונים בחומה

הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח וְהַבּוֹנִים אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל-מָתְנָיו וּבוֹנִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ-לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וּנְעָרַי וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי אֵין אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ נקום ובנינוהבונים בחומה והנושאים בסבל עומשים באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים מעלות השחר עד צאת הכוכבים גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלים והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פושטים בגדינו נקום ובנינו

המילים מתוך נחמיה ד', יא-יב, טו-יז, בתוספת "נקום ובנינו".

עזרא כדורי מספר שלימד שיר זה במקהלה בבגדד

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 48