הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר תל-חי (לחן לא ידוע)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: זאב ז'בוטינסקי
לחן: לא ידוע
כתיבה: תרפ"ט (1929)

חֶרְמֵשִׁים לָכֶם מַדּוּעַ?
אֵי קָצִיר, אֶחָי?
כִּי בַּזֶּרַע הַזָּרוּעַ
תִּבָּנֶה תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי יִתְקַדֵּשׁ –
תֵּל הַמֶּרֶץ הַחוֹרֵשׁ!

בִּידֵיכֶם מָגֵן וָחֶרֶב –
לָמָּה הֵם, אֶחָי?
שֶׁיָּנוּחַ נַחַת עֶרֶב
כָּל בּוֹנֵה תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי רוֹם יַמְרִיא –
תֵּל הַכֹּחַ הָעִבְרִי!

לִפְנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר –
מַה שִּׁירוּ, אֶחָי?
כִּי נִטַּע אֱמֶת עַל אֵפֶר
גִּבּוֹרֵי תֵּל-חַי.

שֵׁם תֵּל-חַי עוֹד יְחִי –
תֵּל הָרוּחַ הָעִבְרִי!

נִזְדַּיֵּן נָא לֵב וּזְרוֹעַ
וְנָקוּם, אֶחָי,
לְהִלָּחֵם, לִכְבֹּשׁ, לִנְטֹעַ
וְלִבְנוֹת תֵּל-חַי!

שֵׁם תֵּל-חַי סֵמֶל דּוֹר –
תֵּל-עָמָל וָעֹז וָאוֹר!
חרמשים לכם - מדוע?
אי קציר, אחיי?
- כי בזרע הזרוע
תיבנה תל חי!

שם תל-חי יתקדש -
תל המרץ החורש!

בידיכם מגן וחרב -
למה הם, אחיי?
שינוח נחת ערב
כל בונה תל-חי.

שם תל חי רום ימריא -
תל הכוח העברי!

נזדיין-נא לב וזרוע
ונקום, אחיי,
לילחם, לכבוש, לנטוע
ולבנות תל חי!

שם תל חי - סמל דור,
תל עמל ועוז ואור.


 פרטים נוספים
ביצוע: צוות בועז דקל
עיבוד: בועז דקל
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליטור: באור ובסתר - משירי העוז והמרי



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי בית"ר נתניה
שנת הקלטה: 18.8.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ותיקי בית"ר נתניה תועדו בשיר זה גם בווידיאו.

על השיר

על-פי מאמרו של גרשון סתיו, "שיר תל חי: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל, ועוז ואור", השיר נכתב בתרפ"ט. ז'בוטינסקי הקדיש את השיר לבית"ר לטביה במלאת חמש שנים ליסודה. עוד על-פי המאמר, שיר זה היה להמנון התנועה עד לכינוס העולמי השני של בית"ר שנערך בקראקוב בינואר 1935, שם נקבע כי שיר בית"ר, שכתב זאב ז'בוטינסקי בשנת תרצ"ב (1932) בפריז יהיה המנונה של בית"ר. בשירונים שפורסמו עד להחלטה זו מופיע "שיר תל-חי" כהמנון התנועה.

במאמרו מביא גרשון סתיו את דברי פרופ' דן מירון, מתוך מאמר המציין את תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית המודרנית (מתוך "אילן מצל בגיא", עמוד 116):

לא רק שההמנון נועד להיות מולחן ומושר, אלא שכשלעצמו, במרקם הטקסט של גופו, חייב להכיל תנועה מוסיקלית אדירת עוצמה, והיא זו שתישא על גבה את המסר הציבורי הפוליטי שלו ותהפוך אותו לכוח מפעיל. מכאן שההמנון חייב להיות לא רק מוחרז ושקול ומדויק, אלא שעליו להפגין גם עושר מצלולי ותחכום מוסיקלי במידה שהללו אינם מכבידים את ההבנה המידית, השמיעתית של המילים... בסך הכול התקבל מערך מוסיקלי מגוון למדי:

חרמשים לכם - מדוע?
אי קציר, אחי?
כי בזרע הזרוע
תבנה תל-חי!

בפרימט המוסיקלי השריר והקיים אפילו בהמנונים, כלול גם עניין החזרה... בהמנונים יכלה החזרה לקדם ולהעצים לא רק את הרושם המוסיקלי אלא גם את האימפקט של המסר, שאותו צריך לקבוע על ידי שינון. כבר ב"שיר תל-חי" החל המשורר בשימוש מתוחכם בחזרות מסוגים שונים: החזרה על השאלות המופיעות בפתחות הבתים ("אי קציר אחי? / למה הם אחי? / מה שירו אחי?"), החזרה על שם תל-חי עצמו, המופיע בשיר הקצר שמונה פעמים, והחזרה על המרכיב הראשון שלו, המילה "תל", בצירופים חדשים: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל ועוז ואור.

לחנים נוספים לשיר:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מחתרות   י"א באדר   ערים, יישובים ואזורים בארץ   הגליל  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם