הקטן
גופן
הגדל
גופן
חנה'לה התבלבלה
יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ח, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ", חֲתֻנָּה הָיְתָה בָּעִיר, חַנָּה'לֶה רָצְתָה בְּבֵן שֶׁל מֶלֶךְ, אַךְ הִסְכִּימָה לְבֵן גְּבִיר. כָּל הַבַּחוּרִים סְבִיבָהּ הִתְרַתְּחוּ בְּלֶהָבָה וְהִתְרַכְּכוּ כְּמוֹ שַׁעֲוָה, אֵין עַל מַה לְּהִתְפַּלֵּא כִּי לִבָּם הָיָה חוֹלֶה, אָהֲבוּ אֶת חַנָּה'לֶה. יֶרַח-דְּבַשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, זֶפֶת אַחֲרֵי הַדְּבַשׁ. הֶחָתָן לְאָב רָצָה לִהְיוֹת וּבֵן מֵחַנָּה'לֶה דָּרַשׁ. חַנָּה'לֶה עָנְתָה לוֹ: "פֶה זֶה לֹא טוֹב וְלֹא יָפֶה, לֹא אֶרְצֶה וְלֹא אֹבֶה! אִם תִּרְצֶה בְּבֵן אוֹ בַּת לֵךְ עֲשֵׂה לְךָ לְבַד, חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה לַפְּרָט. יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ט, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ", בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר, הַסְּעֻדָּה הָיְתָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ, מַטְעַמִּים כְּיַד הַגְּבִיר. חַנָּה'לֶה הִתְבַּלְבְּלָה מַה פִּתְאֹם בְּרִית מִילָה? וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה. גַּם הַבַּעַל לֹא זָכַר אֵיךְ זֶה בָּא לוֹ בֵּן זָכָר, אַךְ זֶה הָיָה כְּבָר מְאֻחָר. אָז שְׁנֵיהֶם לָרַב הָלְכוּ וְאָמְרוּ לוֹ כָּכָה כָּךְ: זוֹ אוֹמֶרֶת "לֹא שֶׁלִּי!" וְזֶה אוֹמֵר "זֶה כֵּן שֶׁלָּךְ!". אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן, דָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן. שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן! נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל וַאֲזַי אֶת פִּיו נִשְׁאַל: "אֵיךְ זֶה בָּאתָ מְנֻוָּל?"יום שלישי, תרפ"ח, פרשת וילך חתונה היתה בעיר חנה'לה רצתה בבן של מלך אך הסכימה לבן גביר כל הבחורים סביבה התרתחו בלהבה והתרככו כמו שעווה אין על מה להתפלא כי ליבם היה חולה אהבו את חנה'לה ירח דבש אחרי החתונה זפת אחרי הדבש החתן לאב רצה להיות ובן מחנה'לה דרש חנה'לה ענתה לו: פה זה לא טוב ולא יפה לא ארצה ולא אובה! אם תרצה בבן או בת לך עשה לך לבד חופש פעולה לפרט יום שלישי תרפ"ט פרשת וילך ברית מילה היתה בעיר הסעודה היתה כיד המלך מטעמים כיד הגביר חנה'לה התבלבלה מה פתאום ברית מילה והיא עודנה בתולה גם הבעל לא זכר איך זה בא לו בן זכר אך זה היה כבר מאוחר אז שניהם לרב הלכו ואמרו לו ככה כך: זו אומרת "לא שלי" וזה אומר "זה כן שלך" אז הרבי התעניין דבר כזה לא ייתכן שניהם מכחישים בבן נחכה עד שיגדל ואזיי את פיו נשאל איך זה באת מנוול?
מילים: לא ידוע
לחן: עממי כליזמרי

יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ח, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ",
חֲתֻנָּה הָיְתָה בָּעִיר,
חַנָּה'לֶה רָצְתָה בְּבֵן שֶׁל מֶלֶךְ,
אַךְ הִסְכִּימָה לְבֵן גְּבִיר.

כָּל הַבַּחוּרִים סְבִיבָהּ
הִתְרַתְּחוּ בְּלֶהָבָה
וְהִתְרַכְּכוּ כְּמוֹ שַׁעֲוָה,
אֵין עַל מַה לְּהִתְפַּלֵּא
כִּי לִבָּם הָיָה חוֹלֶה,
אָהֲבוּ אֶת חַנָּה'לֶה.

יֶרַח-דְּבַשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה,
זֶפֶת אַחֲרֵי הַדְּבַשׁ.
הֶחָתָן לְאָב רָצָה לִהְיוֹת
וּבֵן מֵחַנָּה'לֶה דָּרַשׁ.

חַנָּה'לֶה עָנְתָה לוֹ: "פֶה
זֶה לֹא טוֹב וְלֹא יָפֶה,
לֹא אֶרְצֶה וְלֹא אֹבֶה!
אִם תִּרְצֶה בְּבֵן אוֹ בַּת
לֵךְ עֲשֵׂה לְךָ לְבַד,
חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה לַפְּרָט.

יוֹם שְׁלִישִׁי, תַּרְפַּ"ט, פָּרָשַׁת "וַיֵּלֶךְ",
בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר,
הַסְּעֻדָּה הָיְתָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ,
מַטְעַמִּים כְּיַד הַגְּבִיר.


חַנָּה'לֶה הִתְבַּלְבְּלָה
מַה פִּתְאֹם בְּרִית מִילָה?
וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה.
גַּם הַבַּעַל לֹא זָכַר
אֵיךְ זֶה בָּא לוֹ בֵּן זָכָר,
אַךְ זֶה הָיָה כְּבָר מְאֻחָר.

אָז שְׁנֵיהֶם לָרַב הָלְכוּ
וְאָמְרוּ לוֹ כָּכָה כָּךְ:
זוֹ אוֹמֶרֶת "לֹא שֶׁלִּי!"
וְזֶה אוֹמֵר "זֶה כֵּן שֶׁלָּךְ!".

אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן,
דָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן.
שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן!
נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל
וַאֲזַי אֶת פִּיו נִשְׁאַל:
"אֵיךְ זֶה בָּאתָ מְנֻוָּל?"
יום שלישי, תרפ"ח, פרשת וילך
חתונה היתה בעיר
חנה'לה רצתה בבן של מלך
אך הסכימה לבן גביר

כל הבחורים סביבה
התרתחו בלהבה
והתרככו כמו שעווה
אין על מה להתפלא
כי ליבם היה חולה
אהבו את חנה'לה

ירח דבש אחרי החתונה
זפת אחרי הדבש
החתן לאב רצה להיות
ובן מחנה'לה דרש

חנה'לה ענתה לו: פה
זה לא טוב ולא יפה
לא ארצה ולא אובה!
אם תרצה בבן או בת
לך עשה לך לבד
חופש פעולה לפרט

יום שלישי תרפ"ט פרשת וילך
ברית מילה היתה בעיר
הסעודה היתה כיד המלך
מטעמים כיד הגביר

חנה'לה התבלבלה
מה פתאום ברית מילה
והיא עודנה בתולה
גם הבעל לא זכר
איך זה בא לו בן זכר
אך זה היה כבר מאוחר

אז שניהם לרב הלכו
ואמרו לו ככה כך:
זו אומרת "לא שלי"
וזה אומר "זה כן שלך"

אז הרבי התעניין
דבר כזה לא ייתכן
שניהם מכחישים בבן
נחכה עד שיגדל
ואזיי את פיו נשאל
איך זה באת מנוול?


 פרטים נוספים


גרסת צלילי העוד

יֶרַח דְּבַשׁ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה
זֶפֶת אַחֲרֵי הַדְּבָשׁ
הֶחָתָן רוֹצֶה לִהְיוֹת לְאַבָּא
בֶּן מֵחַנָּה'לֶה דָּרַשׁ
חַנָּה'לֶה אָמְרָה לוֹ בֵּן
זֶה לְגַמְרִי לֹא יָפֶה
לֹא אֹבֶה וְלֹא אֶרְצֶה
אִם תִּרְצֶה בֵּן אוֹ בַּת
לֵךְ עֲשֵׂה לָךְ לְבַד
כִּי חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה וּפְרָט

יוֹם שִׁשִּׁי פָּרְצָה פַּרְשַׁת וַיֹּאמֶר
בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר
סְעֻדָּה נִתְּנָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ
וּמַזָּל טוֹב לַגְּבִיר
חַנָּה'לֶה הִתְבַּלְבְּלָה
מָה פִּתְאֹם בְּרִית מִילָה
וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה
אַךְ הַבַּעַל לֹא זָכַר
כֵּיצַד בָּא לוֹ בֵּן זָכָר
וְלִשְׂמֹחַ מְאֻחָר

אֶת הַבֵּן הֵבִיאוּ אֶל הָרַבִּי
וַיֹּאמְרוּ לוֹ רַבִּי קַח
הִיא אוֹמֶרֶת זֶה לֹא שֶׁלִּי
וְהוּא אוֹמֵר זֶה כֵּן שֶׁלָּךְ
אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן
שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן
וְזֶה דָּבָר לֹא יִתָּכֵן
נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל
אָז אוֹתוֹ מִפִּיו נִשְׁאַל
מֵאֵין בָּאת מְנֻוָּל
[בית ראשון: מתוך "הוא והיא על הגג"]

ירח דבש לפני החתונה
זפת אחרי הדבש
החתן רוצה להיות לאבא
בן מחנה'לה דרש
חנה'לה אמרה לו בן
זה לגמרי לא יפה
לא אובה ולא ארצה
אם תרצה בן או בת
לך עשה לך לבד
כי חופש פעולה ופרט

יום שישי פרצה פרשת ויאמר
ברית מילה היתה בעיר
סעודה ניתנה כיד המלך
ומזל טוב לגביר
חנה'לה התבלבלה
מה פתאום ברית מילה
והיא עודנה בתולה
אך הבעל לא זכר
כיצד בא לו בן זכר
ולשמוח מאוחר

את הבן הביאו אל הרבי
ויאמרו לו רבי קח
היא אומרת זה לא שלי
והוא אומר זה כן שלך
אז הרבי התעניין
שניהם מכחישים בבן
וזה דבר לא ייתכן
נחכה עד שיגדל
אז אותו מפיו נשאל
מאין באת מנוול



 פרטים נוספים


גרסת צבי גלעד

יוֹם שִׁשִּׁי, תַּרְצַ"ח פַּרְשַׁת וַיֵּלֶךְ
חֲתֻנָּה הָיְתָה בָּעִיר
חַנָּהלֶ'ה רָצְתָה בְּבֶן הַמֶּלֶךְ
הִסְתַּפְּקָה בְּבֶן הַגְּבִיר.
כָּל הַבַּחוּרִים סְבִיבָהּ
הִתְמַלְּאוּ בְּאַהֲבָה
וְהִתְלַקְּחוּ בְּלֶהָבָה
וְעַל כָּךְ לֹא אֶתְפַּלֵּא
גַּם לִבִּי הָיָה מָלֵא
בְּאַהֲבָה לְחַנָּהלֶ'ה.

יֶרַח דְּבַשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה
זֶבֶל [אוֹ: זֶפֶת] אַחֲרֵי הַדְּבַשׁ
הֶחָתָן רָצָה לִהְיוֹת לְאַבָּא
בֶּן מֵחַנָּהלֶ'ה דָּרַשׁ.
חַנָּהלֶ'ה אָמְרָה לוֹ: "פֶה,
זֶה לְגַמְרֵי לֹא יָפֶה
לֹא אֶרְצֶה וְלֹא אֹבֶה
אִם תִּרְצֶה בְּבֵן אוֹ בַּת
לֵךְ עֲשֵׂה לְךָ לְבַד
חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה לַפְּרָט".

יוֹם שִׁשִּׁי תַּרְצַ"ט פַּרְשַׁת וַיֵּלֶךְ
בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר
סְעֻדָּה הֻגְּשָׁה כְּיַד הַמֶּלֶךְ
מַטְעַמִּים כְּיַד הַגְּבִיר.
חַנָּהלֶ'ה הִתְבַּלְבְּלָה
מָה פִּתְאֹם פֹּה בְּרִית מִילָה
וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה (כאן שר הקהל: "רַק בָּאֹזֶן")
הֶחָתָן גַּם לֹא זָכָר
מִי סִדֵּר לוֹ בֵּן זָכָר
וְהוּא צָנוּם וּמְכֹעָר (או: וְעַכְשָׁו כְּבָר מְאֻחָר)

אֶת הַבֵּן לָרַבִּי אָז הֵבִיאוּ
וְאָמְרוּ לָרַבִּי כָּךְ:
הִיא אוֹמֶרֶת: "רַבִּי, לֹא שֶׁלִּי הוּא"
הוּא אוֹמֵר: "הוּא כֵּן שֶׁלָּךְ"
אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן:
"שְׁנַיִם מִתְכַּחֲשִׁים בַּבֵּן
דָּבָר זֶה כְּלָל לֹא יִתָּכֵן
נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל
וְאֶת פִּיהוּ אָז נִשְׁאַל,
מֵאַיִן בָּאת, מְנֻוָּל"
יום ששי, תרצ"ח פרשת וילך
חתונה היתה בעיר
חנהל'ה רצתה בבן המלך
הסתפקה בבן הגביר.
כל הבחורים סביבה
התמלאו באהבה
והתלקחו בלהבה
ועל כך לא אתפלא
גם לבי היה מלא
באהבה לחנהל'ה.

ירח דבש אחרי החתונה
זבל [או: זפת] אחרי הדבש
החתן רצה להיות לאבא
בן מחנהל'ה דרש.
חנהל'ה אמרה לו: "פה,
זה לגמרי לא יפה
לא ארצה ולא אובה
אם תרצה בבן או בת
לך עשה לך לבד
חופש פעולה לפרט".

יום ששי תרצ"ט פרשת וילך
ברית מילה היתה בעיר
סעודה הוגשה כיד המלך
מטעמים כיד הגביר.
חנהל'ה התבלבלה
מה פתאום פה ברית מילה
והיא עודנה בתולה (כאן שר הקהל: "רק באוזן")
החתן גם לא זכר
מי סידר לו בן זכר
והוא צנום ומכוער (או: ועכשיו כבר מאוחר)

את הבן לרבי אז הביאו
ואמרו לרבי כך:
היא אומרת: "רבי, לא שלי הוא"
הוא אומר: "הוא כן שלך"
אז הרבי התעניין:
"שנים מתכחשים בבן
דבר זה כלל לא יתכן
נחכה עד שיגדל
ואת פיהו אז נשאל,
מאין באת, מנוול"


גרסת מאיר נוי

ללא הבית הראשון

בית שני כמו גרסה ראשית

[בית שלישי דומה לגרסה ראשית אבל:
בשורה 1: תרצ"ט
שורות 3 - 4 כמו בגרסת צלילי העוד
שורה אחרונה: וְלִצְוֹחַ מְאֻחָר

אֶת הַבֵּן הֵבִיאוּ אֶל הָרַבִּי
וַיֹּאמְרוּ לוֹ: קַח, קַח, קַח
הִיא אוֹמֶרֶת: "לֹא שֶׁלִּי הַיֶּלֶד"
וְהוּא אוֹמֵר "גַּם לֹא שֶׁלִּי"
אָז הַרַבִּי הִתְעַנְיֵן
שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן
וְזֶה דָּבָר לֹא יִתָּכֵן
נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל
אָז אֶת הַבָּחוּר נִשְׁאַל
מֵאַיִן בָּאתָ מְנֻוָּל
ללא הבית הראשון

בית שני כמו גרסה ראשית

[בית שלישי דומה לגרסה ראשית אבל:
בשורה 1: תרצ"ט
שורות 3 - 4 כמו בגרסת צלילי העוד
שורה אחרונה: ולצווח מאוחר

את הבן הביאו אל הרבי
ויאמרו לו: קח, קח, קח
היא אומרת: "לא שלי הילד"
והוא אומר "גם לא שלי"
אז הרבי התעניין
שניהם מכחישים בבן
וזה דבר לא ייתכן
נחכה עד שיגדל
אז את הבחור נשאל
מאין באת מנוול


 פרטים נוספים


מפי יורם הרועה

[שורות 3 - 4]
חַנָה'לֶה רָצְתָה בְּבֵן שֶׁל מֶלֶךְ
אֲבָל הִסְתַּפְּקָה בִּגְבִיר
[שורות 3 - 4]
חנה'לה רצתה בבן של מלך
אבל הסתפקה בגביר


 פרטים נוספים


על השיר

השיר נכלל בספר שירי אלתרמן "צריך לצלצל פעמיים", בעריכת רפי אילן וגלעד בן ש"ך (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002), ולפיו (עמ' 269), אלתרמן כתב את השיר בשנות השלושים למתתיהו רוזין. על סמך מקור זה, מופיע השיר באתר נתן אלתרמן ובמקורות נוספים כשיר של אלתרמן. אלתרמן הוא ללא ספק מחבר "הוא והיא על הגג" לאותו לחן, אך זיהוי הטקסט "חנה'לה התבלבלה" כשיר של אלתרמן מפוקפק. לפי רפי אילן עצמו, זהו "שיר רחוב גס משנות השלושים" ("בלבול כפול", "ידיעות אחרונות" 20.3.1992).

סיווג המנגינה כמנגינה כלייזמרית נעשה על-ידי האתנומוזיקולוג יעקב מזור.

מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" מביא את ניגון הכליזמרים "צו דער חופה"  וכן שיר עממי יידי מברית המועצות בלחן זה - "אוי מאמע".

ביצועים: 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שמות של בנות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם