הוא והיא על הגג

הוּא: מֵעֲפוּלָה בָּאנוּ הֵנָּה יַחַד, בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי. יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי. הִיא: וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת גַּם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד, אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד! יְהוּדָה הַגִּידָה נָא, שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה, כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה. הוּא: חַוָּה'לֶה, הַבִּיטִי גַּם הַבִּיטִי מַה שֶּׁבֶּן-אָדָם עוֹשֶׂה... בְּחַיַּי, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי בִּלְבּוּל מֹחַ שֶׁכָּזֶה! הִיא: אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל, כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל... אַל תִּצְעַק בְּקוֹל מָלֵא, אַל תִּקְפֹּץ כְּמוֹ טָלֶה, אַל תִּקְרָא לִי חַוָּה'לֶה! הוּא: כָּל הַגַּג מָלֵא כְּאִינְקוּבָּטוֹר, הוֹי אִשְׁתִּי הַמִּסְכֵּנָה... אִם אֲנִי אֶפֹּל מִפֹּה לְמַטָּה אַתְּ תִּהְיִי לְאַלְמָנָה. הִיא: יְהוּדָה עֲמֹד יָשָׁר, אַל תִּתְפֹּס בִּי בַּצַּוָּאר, לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר... הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג, אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק. הוּא: הַתַּהֲלוּכָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת זֶה נִפְלָא, אוֹי, זֶה נִפְלָא! אַל תִּדְחֹף בָּחוּר, הִנֵּה פֹּה גְּבֶרֶת, וַאֲנִי הוּא בַּעֲלָהּ! הִיא: יְהוּדָה הַבֵּט לְשָׁם – הַגָּמָל אֵינֶנּוּ סְתָם, הַגָּמָל הוּא בֶּן-אָדָם... וְהַכּוּרְדִּי הַקּוֹפֵץ וְהַחֹטֶם שֶׁל הַלֵּץ... פֹּה אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ. הוּא: אֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, אֶת וַיְזָתָא עַל עָצִיץ... אַגָּדָתִי בִּמְכוֹנַת קוֹלְנוֹעַ אֶת הַקַּרְנָבָל מַרְבִּיץ. הִיא: אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים, גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים, אַל נִהְיֶה כְּמוֹ גְּלָמִים! הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה וְהָעֵף לִי נְשִׁיקָה, שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!הוא: מעפולה באנו הנה יחד, ברכבת יום שישי. יש לי דג מלוח וקרחת ותסרוקת לראשי. היא: ועליי שמלת שבת גם ארנק של עור ביד, אימא, כמה זה נחמד! יהודה הגידה נא, שתשמור לי אמונה, כמו לפני החתונה. הוא: חווה'לה, הביטי גם הביטי מה שבן-אדם עושה... בחיי, אף פעם לא ראיתי בלבול מוח שכזה! היא: אל תהיה פרובנציאל, כנראה שעוד בכלל לא ראית קרנבל... אל תצעק בקול מלא, אל תקפוץ כמו טלה, אל תקרא לי חווה'לה! הוא: כל הגג מלא כאינקובטור, הוי אשתי המסכנה... אם אני אפול מפה למטה את תהיי לאלמנה. היא: יהודה עמוד ישר, אל תתפוס בי בצוואר, לא יקרה לך דבר... הסתדרת על הגג, אל תזוז מפה ורק שמור היטב על הארנק. הוא: התהלוכה הנה עוברת זה נפלא, אוי, זה נפלא! אל תדחוף בחור, הנה פה גברת, ואני הוא בעלה! היא: יהודה הבט לשם – הגמל איננו סתם, הגמל הוא בן-אדם... והכורדי הקופץ והחוטם של הלץ... פה אפשר להתפוצץ. הוא: את המן תלו על עץ גבוה, את וייזתא על עציץ... אגדתי במכונת קולנוע את הקרנבל מרביץ. היא: אויה איזה מין ימים, גם אותנו מצלמים, אל נהיה כמו גלמים! השתמש במימיקה והעף לי נשיקה, שכל עפולה תתפקע!

הביטוי "דג מלוח" היה כינוי לעניבה.

ביצועים נוספים:

• דודו אלהרר ואפרת לביא (סרטון מתוך "קרנבל בתל אביב 1930", תזמון 0:48)
• גלי עטרי ועודד בן חור (סרטון מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן בקיבוץ מעברות)
• חנן יובל ורבקה מיכאלי
• ציפי שביט ובומבה צור (מתוך "קונגרס הצחוק הציוני" 1972)

ראו להלן סיפור שיר הכולל הפניות לביצועים נוספים שמשלבים את הבית הראשון משיר זה.

אלתרמן חיבר בשנת תרצ"ד שני שירים לאותו לחן. "דבש וזפת" הוא הנוסח המוקדם והגס יותר שנדפס תחת שם העט זכריה שלג בעיתון ההומוריסטי "נסים ונפלאות" שראה אור בחנוכה אותה שנה (18.12.1933). השיר הנוסף הוא "הוא והיא על הגג" (חנהל'ה התבלבלה) שחובר לכבוד עדלאידע תרצ"ד ונדפס לראשונה ב"טורים" א (גליון כ"ט-ל) בי"ג אדר תרצ"ד 28.2.1934 (ולא בתרצ"ג ככתוב ב"פזמונים ושירי זמר"). כמעט כל הביצועים המאוחרים (ראו קישורים להלן) ערבבו בין השניים: בית ראשון מ"הוא והיא על הגג", ובתים ראשון, חמישי, ששי ושביעי מתוך "דבש וזפת" (חנה'לה התבלבלה). את "דבש וזפת" (ללא ערבוב בתים) שר בשנות הארבעים מתתיהו רוזין, אך אין הקלטה בביצועו.

שנים רבות פקפקו אם אמנם אלתרמן חיבר גם את הנוסח הגס. רפי אילן, שלימים כלל את המילים בספר שירי אלתרמן "צריך לצלצל פעמיים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002, השיר בעמ' 269) שערך יחד עם גלעד בן ש"ך, כתב כי זה "שיר רחוב גס משנות השלושים" ("בלבול כפול", "ידיעות אחרונות" 20.3.1992). את המקור ובו גם שלושה בתים שנשכחו אחר כך לגמרי חשף אליהו הכהן בכתבה "מחוה'לה לחנה'לה: גלגולי השיר 'מעפולה באנו הנה יחד'" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף (18.3.2022). לפני כן ציין את הכותרת "דבש וזפת" בהקשר השיר הזה דן אלמגור בספרו "שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי", עם הפניה למקור אחר מוקדם יותר משנת תרפ"ח, אשר מתברר כשגוי. אף כי השנה הנזכרת בנוסח שנדפס ב"צריך לצלצל פעמיים" היא שנת תרפ"ח–תרפ"ט, נראה כעת שנוסח תרצ"ג–תרצ"ד הוא המקורי.

בשנות השישים והשבעים נהגו זמרי החפלות של כרם התימנים לשלב את שני הטקסטים. הגרסה המשולבת כוללת את הבית הראשון של "הוא והיא על הגג" (המסתיימת באזכור חתונה) וממשיכה בארבעה בתים מתוך "דבש וזפת" (המתחיל באזכור חתונה). גרסה זו הוקלטה לראשונה בשני תקליטים בשנת 1975 על ידי להקת "צלילי העוד" עם הזמר רמי דנוך וגם על ידי להקת "צלילי הכרם" עם הזמר דקלון. שם השיר המשולב נקרא "חנהל'ה התבלבלה", וכיום הוא ידוע בשם זה. בשני הביצועים צורף השיר במחרוזת לשיר "הביאוני אל בית היין" המתחיל במוטיב מוזיקלי דומה. רמי דנוך שמע כי "השיר היה אמור להיקרא בהתחלה 'שרה'לה התבלבלה', על שרה אימנו ועל הסיפור שלה עם יצחק כשהיא צחקה, ואלתרמן ירד מזה כשנודע לו הסיפור על חנה מעפולה". לא ברור מה מקור הסיפור ואין לו כל אישוש.

המנגינה סווגה כמנגינה כלייזמרית על-ידי האתנומוזיקולוג יעקב מזור. היא הוקלטה במקור בתקליטי 78 בשנות העשרים בארצות הברית על ידי הכליזמר ונגן הקלרנית נפתול'ה ברנדווין. האזינו לדוגמית של הקטע (רצועה מס' 17). מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" מביא את ניגון הכליזמרים "צו דער חופה"  וכן שיר עממי יידי מברית המועצות בלחן זה - "אוי מאמע".

(תודה לאבי נחמיאס ז"ל מארכיון הצליל הלאומי על תרומתו למידע).

ביצועים (כמעט כולם הביצועים משלבים את הבית הראשון מתוך "הוא והיא על הגג"):

• יזהר כהן - שר רק את הבתים מתוך "חנה'לה התבלבלה" בלי שילוב "הוא והיא על הגג". 
• רמי דנוך ולהקת צלילי העוד (סרטון)
• חיים משה ודקלון בביצוע מחודש
• גלעד שגב
• גרי אקשטיין - ביצוע כלי
• ברי סחרוף וצלילי העוד (סרטון)
• להקת הרוק קילר הלוהטת (בגרסה מקוצרת של השילוב)
• דקלון ורמי קליינשטיין (2025)

עוד באותו לחן: שיר מקומי מבית הספר כדורי "שיר שבת" ופרודיית חיילים בצבא הבריטי "את המן". מאוחר יותר הותאם ללחן בקיבוץ גבע "שיר הטרמפ".