עֵת עֵינוֹת הַבֹּקֶר תָּרֹנָּה
וְיֵצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת
מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק תָּבֹאנָה
מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק לִי קוֹרְאוֹת

וְנָגְעוּ הַצְּלִילִים בִּלְבָבִי
כְּאֶצְבָּעוֹת חֲבִיבוֹת וְרַכּוֹת
אָז נָאחוּש [?] גַּם קִרְבֵי נְגִינוֹת
כְּעֵינוֹת הַדְּמָמָה מְפַכּוֹת

אָז תַּחֲלֹף עַל פָּנַי הָרוּחַ
הַבָּאָה עִם בְּשׂוֹרַת הַשָּׂדוֹת
אָז יַעֲרֹג גַּם לִבִּי לֶהָרִים
בָּם עֵינוֹת הַטֹּהַר נוֹלָדוֹת

זֶה כַּמָּה עָזַבְתִּי מִשְׁכָּבִי
וּבוֹדֵד אֶתְהַלֵּךְ בֶּהָרִים
כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים עַל דַּרְכִּי
דֹּם רוֹעֲפִים אוֹרוֹת חִוְּרִים

כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים, הַגִּידוּ
אֵי מַעְיַן הַסּוֹד מְבַעְבֵּעַ?
עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר קוֹרֵא הוּא
לִלְבָבִי מִמֶּרְחָק כְּרֵעַ

עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר, עֵת נָם עוֹד
כַּתִּינוֹק הָעוֹלָם הַתָּמִים
אָז אֶשְׁמַע אֶת שִׁירוֹ לִי הוֹמֶה
מִמַּחְבּוֹא הֶהָרִים הָרָמִים

אֵלַי רָמַז לַחֲשׁוֹ הַטָּמִיר
סוֹד שִׂיחוֹ זֶה כַּמָּה אָבִינָה
קוֹל אוֹמֵר לְנַפְשִי: כָּמוֹנִי
רַק זַכָּה, רַק טְהוֹרָה הֱיִי נָא
קוֹל אוֹמֵר לְנַפְשִי: עִם שַׁחַר
צְאִי בַּקְשִׁי לָךְ דֶּרֶךְ כָּמוֹנִי
וּבְסֵתֶר הֶהָרִים הָרְחוֹקִים
שְׂאִי קוֹלֵךְ, בּוֹדְדָה, וְרֹנִּי