עֵת עֵינוֹת הַבֹּקֶר תָּרֹנָּה
וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת
מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק תָּבוֹאנָה
מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק לִי קוֹרְאוֹת
וְנָגְעוּ הַצְּלִילִים בִּלְבָבִי
אֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת, חֲבִיבוֹת
אָז יָחוּשׁ גַּם קִרְבִּי נְגִינוֹת
כְּעֵינוֹת הַדְּמָמָה מְפַכּוֹתעת עינות הבוקר תרונה
ויצאו הרוחות הטהורות
מנגינות ממרחק תבואנה
מנגינות ממרחק לי קוראות
ונגעו הצלילים בלבבי
אצבעות רכות חביבות
אז יחוש גם קרבי נגינות
כעינות הדממה מפכות
|
|
מילים: יעקב פיכמן לחן: לא ידוע כתיבה: תרע"א
|
עֵת עֵינוֹת הַבֹּקֶר תָּרֹנָּה וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק תָּבוֹאנָה מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק לִי קוֹרְאוֹת
וְנָגְעוּ הַצְּלִילִים בִּלְבָבִי אֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת, חֲבִיבוֹת אָז יָחוּשׁ גַּם קִרְבִּי נְגִינוֹת כְּעֵינוֹת הַדְּמָמָה מְפַכּוֹת עת עינות הבוקר תרונה ויצאו הרוחות הטהורות מנגינות ממרחק תבואנה מנגינות ממרחק לי קוראות
ונגעו הצלילים בלבבי אצבעות רכות חביבות אז יחוש גם קרבי נגינות כעינות הדממה מפכות
|
הנוסח המלא של המשורר
|
עֵת עֵינוֹת הַבֹּקֶר תָּרֹנָּה וְיֵצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק תָּבֹאנָה מַנְגִּינוֹת מִמֶּרְחָק לִי קוֹרְאוֹת וְנָגְעוּ הַצְּלִילִים בִּלְבָבִי כְּאֶצְבָּעוֹת חֲבִיבוֹת וְרַכּוֹת אָז נָאחוּש [?] גַּם קִרְבֵי נְגִינוֹת כְּעֵינוֹת הַדְּמָמָה מְפַכּוֹת אָז תַּחֲלֹף עַל פָּנַי הָרוּחַ הַבָּאָה עִם בְּשׂוֹרַת הַשָּׂדוֹת אָז יַעֲרֹג גַּם לִבִּי לֶהָרִים בָּם עֵינוֹת הַטֹּהַר נוֹלָדוֹת זֶה כַּמָּה עָזַבְתִּי מִשְׁכָּבִי וּבוֹדֵד אֶתְהַלֵּךְ בֶּהָרִים כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים עַל דַּרְכִּי דֹּם רוֹעֲפִים אוֹרוֹת חִוְּרִים כּוֹכָבִים אַחֲרוֹנִים, הַגִּידוּ אֵי מַעְיַן הַסּוֹד מְבַעְבֵּעַ? עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר קוֹרֵא הוּא לִלְבָבִי מִמֶּרְחָק כְּרֵעַ עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר, עֵת נָם עוֹד כַּתִּינוֹק הָעוֹלָם הַתָּמִים אָז אֶשְׁמַע אֶת שִׁירוֹ לִי הוֹמֶה מִמַּחְבּוֹא הֶהָרִים הָרָמִים אֵלַי רָמַז לַחֲשׁוֹ הַטָּמִיר סוֹד שִׂיחוֹ זֶה כַּמָּה אָבִינָה קוֹל אוֹמֵר לְנַפְשִי: כָּמוֹנִי רַק זַכָּה, רַק טְהוֹרָה הֱיִי נָא קוֹל אוֹמֵר לְנַפְשִי: עִם שַׁחַר צְאִי בַּקְשִׁי לָךְ דֶּרֶךְ כָּמוֹנִי וּבְסֵתֶר הֶהָרִים הָרְחוֹקִים שְׂאִי קוֹלֵךְ, בּוֹדְדָה, וְרֹנִּי
עת עינות הבוקר תרונה ויצאו הרוחות הטהורות מנגינות ממרחק תבואנה מנגינות ממרחק לי קוראות ונגעו הצלילים בלבבי כאצבעות חביבות ורכות אז נאחוש גם קירבי נגינות כעינות הדממה מפכות אז תחלוף על פניי הרוח הבאה עם בשורת השדות אז יערוג גם ליבי להרים בם עינות הטוהר נולדות זה כמה עזבתי משכבי ובודד אתהלך בהרים כוכבים אחרונים על דרכי דום רועפים אורות חיוורים כוכבים אחרונים, הגידו אי מעיין הסוד מבעבע? עם שחר, עם שחר קורא הוא ללבבי ממרחק כרע עם שחר, עם שחר, עת נם עוד כתינוק העולם התמים אז אשמע את שירו לי הומה ממחבא ההרים הרמים אליי רמז לחשו הטמיר סוד שיחו זה כמה אבינה קול אומר לנפשי: כמוני רק זכה, רק טהורה היי נא קול אומר לנפשי: עם שחר צאי בקשי לך דרך כמוני ובסתר ההרים הרחוקים שאי קולך, בודדה, ורוני
פרטים נוספים
|
|
 |
|
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
מקליט: יעקב מזור
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.