הקטן
גופן
הגדל
גופן
אומרים ישנה ארץ (לחן יואל אנגל)
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ... אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ, אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ? אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה. אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה, נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס – פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא. "שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא! שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי! אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים, אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?" עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא, אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי!" "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי! אַתָּה הַמַּכַּבִּי!" אומרים: ישנה ארץ, ארץ רוות שמש... איה אותה ארץ, איפה אותו שמש? אומרים: ישנה ארץ, עמודיה שבעה, שבעה כוכבי-לכת צצים על כל גבעה. ארץ – בה יקוים כל אשר איש קיווה, נכנס כל הנכנס – פגע בו עקיבא. "שלום לך, עקיבא! שלום לך, רבי! איפה הם הקדושים, איפה המכבי?" עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: "כל ישראל קדושים, אתה המכבי!" "כל ישראל קדושים, אתה המכבי! אתה המכבי!"

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: יואל אנגל
הלחנה: 1924

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ...
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.

"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"

עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"

"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
אומרים: ישנה ארץ,
ארץ רוות שמש...
איה אותה ארץ,
איפה אותו שמש?

אומרים: ישנה ארץ,
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי-לכת
צצים על כל גבעה.

ארץ – בה יקוים
כל אשר איש קיווה,
נכנס כל הנכנס –
פגע בו עקיבא.

"שלום לך, עקיבא!
שלום לך, רבי!
איפה הם הקדושים,
איפה המכבי?"

עונה לו עקיבא,
אומר לו הרבי:
"כל ישראל קדושים,
אתה המכבי!"

"כל ישראל קדושים,
אתה המכבי!
אתה המכבי!"


 פרטים נוספים


הנוסח השני

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ

אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

כְּבָר עָבַרְנוּ כַּמָּה
מִדְבָּרוֹת וְיַמִּים
כְּבָר הָלַכְנוּ כַּמָּה
כּוֹחוֹתֵינוּ תַּמִּים

כֵּיצַד זֶה תָּעִינוּ
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ
אוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁמֶשׁ
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ

אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.
אומרים: ישנה ארץ,
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?

אומרים: ישנה ארץ,
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי-לכת
צצים על כל גבעה.

נכנס כל הנכנס
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום
ואור לאיש וחם לו

איים אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך
יגיד לי הנתיבה?

כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים

כיצד זה תעינו
טרם הונח לנו
אותה ארץ שמש
אותה לא מצאנו

אולי כבר איננה?
ודאי ניטל זיווה.
דבר בשבילנו
אדוני לא ציווה.


 פרטים נוספים
ביצוע: אפרים וגנר, מקהלת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 1957

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נגה אשד
שנת הקלטה: 19.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 9.
(הקלטה בניקוי שירת הקהל)



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: לוסי ארנון


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: יוסף גולנד

ההקלטה המקורית היא משנת 1935 בחברת "אחווה" בברלין.
לא ברור לנו אם ההקלטה שבידנו היא המקורית או הקלטה חוזרת מראשית שנות ה-50. נשמח לקבל מידע.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נגה אשד, זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 19.12.08
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זֶמֶרֶשֶׁת מס' 9, חולון.

על השיר

ביצועים נוספים:


את מילות "אומרים ישנה ארץ" כתב פעמיים רופא הילדים והמשורר שאול טשרניחובסקי (1943-1875), בשתי נקודות זמן שונות בשנת 1923. הנוסח הראשון, אותו חיבר המשורר במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, הוא נוסח ספקני ומלא סימני שאלה באשר לארץ המובטחת: כיצד זה תעינו? איפה אותה ארץ? מי ינחנו דרך? אולי כבר איננה? זהו הנוסח שאותו הלחין שלמה ארצי לערב שירי משוררים של גלי צה"ל (1973)

את הנוסח השני לשיר כתב טשרניחובסקי לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, בה קרא את מילות השיר. ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא תהיות במעמד שכזה ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט ציוני לאומי מובהק. בנוסח המחודש, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מייד מגייס את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערבים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו רושם עז על באי הוועידה. הגרסה שהלחינה נעמי שמר מושתתת בעיקר על הנוסח האופטימי, אם כי בשילוב חלקים מהנוסח האחר.

אבל עם כל הכבוד ללחן של שלמה ארצי, הלחן הראשון לשיר חובר כ-50 שנה קודם לכן על ידי המלחין יואל אנגל (1927-1868), מלחין חשוב שנזכר כיום בעיקר בזכות שירי הילדים: היורה (גשם גשם משמיים) ו-נומי נומי ילדתי. לחנו הנפלא ל"אומרים ישנה ארץ" היה מוכר ביישוב והושר רבות בשנות ה-30' וה-40'. יש לו ביצועים מוקלטים אחדים מפי יוסף גולנד, לוסי ארנון, חבורת רננים, דודו זכאי, דורון תבורי ועוד. 


הלחן נדפס תחילה בשנת 1924 בהוצאת "יובל" בברלין עם ליווי פסנתר, עם עוד שני שירים אמנותיים של אנגל למילות טשרניחובסקי: "שושנת פלאים" ו"ויהי בישורון מלך". ראו את התווים המקוריים.

לטענת מנשה רבינא ("צ'רניחובסקי במוסיקה", מאזניים סדרה ד' כרך י"ז [תשכ"ז], עמ' 451), "["אומרים ישנה ארץ"] אף נדפס בקבצים המיועדים לשירי עם, והוא הושר גם ברוח עממית, אם כי רוחו אינה הולמת פירוש פשטני זה. הסיום העז, במקצת אופראי, מתאים יותר למסגרת קונצרטית-בימתית". 


 מאמר מאת ד"ר אביבה סטניסלבסקי:  "אומרים ישנה ארץ": משמעויות ומסרים העולים מגרסאות המשורר ופירושים מוסיקליים עליהן - לקריאה לחצו כאן.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי מולדת   מקהלות   העלייה השלישית  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם