מילים (2 גרסאות)
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ...
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ
אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?
כְּבָר עָבַרְנוּ כַּמָּה
מִדְבָּרוֹת וְיַמִּים
כְּבָר הָלַכְנוּ כַּמָּה
כּוֹחוֹתֵינוּ תַּמִּים
כֵּיצַד זֶה תָּעִינוּ
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ
אוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁמֶשׁ
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ
אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.
הקלטות (14)
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 6.8.1957
ביצוע בעיבוד זהה ואולי באותה הקלטה נשמע גם בתקליט שידור מ13.7.1955.
ביצוע
על השיר
ביצועים נוספים:
- מקהלת ישיבות פלטבוש ודב רוול
- סיון רותם (וידיאו)
הלחן נדפס תחילה בשנת 1923 בהוצאת "יובל" בברלין עם ליווי פסנתר, עם עוד שני שירים אמנותיים של אנגל למילות טשרניחובסקי: "שושנת פלאים" ו"ויהי בישורון מלך".
לטענת מנשה רבינא ("צ'רניחובסקי במוסיקה", מאזניים סדרה ד' כרך י"ז [תשכ"ז], עמ' 451), "["אומרים ישנה ארץ"] אף נדפס בקבצים המיועדים לשירי עם, והוא הושר גם ברוח עממית, אם כי רוחו אינה הולמת פירוש פשטני זה. הסיום העז, במקצת אופראי, מתאים יותר למסגרת קונצרטית-בימתית".
טשרניחובסקי כתב נוסח נוסף לטקסט.
לחנים נוספים:
- לחן לייב גלנץ לנוסח הנוכחי
- לחן שלמה ארצי משנת 1973 לנוסח הנוכחי
- לחן נעמי שמר משנת 1979 לנוסח המשלב את שני הטקסטים של טשרניחובסקי.
עוד על השיר:
- ראו מאמר מאת ד"ר אביבה סטניסלבסקי: "אומרים ישנה ארץ": משמעויות ומסרים העולים מגרסאות המשורר ופירושים מוסיקליים עליהן.
- ראו רשימה על השיר בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית: "אומרים ישנה ארץ": טשרניחובסקי כותב על הארץ המובטחת בתקווה ובייאוש.
- ראו להלן סיפור שיר מאת ברק פז.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
חד משמעית: ישנה ארץ!
ברק פז, 2.8.2008
את מילות "אומרים ישנה ארץ" כתב פעמיים רופא הילדים והמשורר שאול טשרניחובסקי (1943-1875), בשתי נקודות זמן שונות בשנת 1923. הנוסח הראשון, אותו חיבר המשורר במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, הוא נוסח ספקני ומלא סימני שאלה באשר לארץ המובטחת: כיצד זה תעינו? איפה אותה ארץ? מי ינחנו דרך? אולי כבר איננה? זהו הנוסח שאותו הלחין שלמה ארצי לערב שירי משוררים של גלי צה"ל (1973).
את הנוסח השני לשיר כתב טשרניחובסקי לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, בה קרא את מילות השיר. ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא תהיות במעמד שכזה ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט ציוני לאומי מובהק. בנוסח המחודש, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מייד מגייס את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערבים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו רושם עז על באי הוועידה. הגרסה שהלחינה נעמי שמר מושתתת בעיקר על הנוסח האופטימי, אם כי בשילוב חלקים מהנוסח האחר.
אבל עם כל הכבוד ללחן של שלמה ארצי, הלחן הראשון לשיר חובר כ-50 שנה קודם לכן על ידי המלחין יואל אנגל (1927-1868), מלחין חשוב שנזכר כיום בעיקר בזכות שירי הילדים: היורה (גשם גשם משמיים) ו-נומי נומי ילדתי. לחנו הנפלא ל"אומרים ישנה ארץ" היה מוכר ביישוב והושר רבות בשנות ה-30' וה-40'. יש לו ביצועים מוקלטים אחדים מפי יוסף גולנד, לוסי ארנון, חבורת רננים, דודו זכאי, דורון תבורי ועוד.