המרסייז

נֵלֵךְ, בָּנִים שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת הִנֵּה זֶה בָּא יוֹם לִגְדֻלָּה עָרִיצוּת נֶגְדֵּנוּ צוֹעֶדֶת דֶּגֶל דָּם הִיא לָנוּ תִּשָּׂא לַחַיָּלִים הָבָה הַקְשִׁיבוּ אֵיךְ הֵם מִצְטָרְחִים אַכְזָרִים מַמָּשׁ עֲדֵינוּ הֵם בָּאִים לַהוֹרֵג אוֹתָנוּ יַקְרִיבוּ. לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים! עִרְכוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת צָעוֹד נִצְעַד עַד דָּם טָמֵא שַׁדְמוֹת צָרְפַת יַרְוֶה. לְמַה חוֹתֵר הָמוֹן זֶה פֶּרֶא עַבְדֵי מַמְלֶכֶת הָרִשְׁעָה? נֶגֶד מִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת אֵלֶּה? נֶגֶד מִי הוּכַן הַמִּקְלָע? בְּנֵי צָרְפַת, זֶה נֶגְדֵּנוּ וּכְדֵי קֶצֶף עִם בִּזָּיוֹן חוֹזֵר עָלֵינוּ נִסָּיוֹן לְעַבְדוּת לָכוֹף אֶת גַּבֵּנוּ. לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים! ... כֵּיצַד יָעֵזּוּ גְּדוּדִי נֶכֶר עַל צַוָּארֵנוּ עֹל לָשִׂים? אֵיךְ תַּדְבִּיר עֵדַת שֹׁד וָמֶכֶר לוֹחֲמֵינוּ הַגְּאוֹנִים? כְּבָלִים יַטִּילוּ עַל יָדֵינוּ עֵינֵינוּ תִּדְמַע בְּשִׁעְבּוּד נִקְלי זָדוֹן וְרוֹדָנוּת הֵם יָשִׁירוּ עַל גּוֹרָלֵנוּ?! לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים! ... הֶעָרִיצִים עַזֵּי הַמֵּצַח מְנֻוָּלִים שֶׁל כָּל סִיעָה תָּכְנִיתְכֶם לְמַעַל וָרֶצַח סוֹף כָּל סוֹף מִכֶּם תִּפְרַע. לְהַפִּילְכֶם קָם כָּל בֶּן חַיִל יִפֹּל – יֵשׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ צָרְפַת מַהֵר תִּצֹּר אוֹתוֹ נֶגְדְּכֶם כָּל אִישׁ בַּגַּיִס. לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים! ... הַצָּרְפָתִים, בַּקְּרָב שֶׁלָּנוּ מַכּוֹת הַנְחִילוּ אוֹ מִנְעוּ! חוּסוּ עַל מְסַכֵּן בֵּין הַלָּלוּ שֶׁנֶּגְדֵּנוּ הִזְדַּיְּנו. אַךְ רוֹדָנִים כָּל רוֹדְפֵי טֶרֶף אוֹתָם שֻׁתָּפָיו שֶׁל בּוּיֵה שֶׁרַק לְדָם לִבָּם צָמֵא נַחֲרוּם, רַטְּשׁוּם שׁוֹק עַל קֶרֶב! לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים! ... לְתַכְלִיתֵנוּ עוֹד נַגִּיעַ גַּם עֵת בְּכוֹרֵינוּ כְּבָר אֵינָם עֲפָרָם מוּלוֹ יוֹפִיעַ עִם עִקְבוֹת הֲדַר צִדְקָתָם. פָּחוֹת נֹאבֶה שׁוּם בֵּן לָרֶשֶׁת נַעֲדִיף מָוֶת יַחַד אִתּוֹ נִשְׁאֶרֶת קוֹרַת רוּחַ זוֹ אוֹ לִנְקֹם אוֹ יַחַד לָרֶדֶת. לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים!... חִבַּת הַקֹּדֶשׁ לַמּוֹלֶדֶת נְקַם יָדֵינוּ סַעֲדִי! הוֹ חֵרוּת, יִקְרַת כָּל מַחְמֶדֶת גוֹנְנַיִךְ אָנָּא לַוִּי! הַנִּצָּחוֹן תַּחַת דִּגְלֵנוּ יִדְהַר עִם קוֹלֵךְ כִּי יִרְעַם! יִרְאוּ שׂוֹנְאַיִךְ עִם גִּזְעָם נִצְחוֹנֵךְ וְהוֹד יִפְעָתֵנוּ! לַנֶּשֶׁק, אֶזְרָחִים!...נלך בנים של המולדת הנה זה בא יום לגדולה עריצות נגדנו צועדת דגל דם היא לנו תישא לחיילים הבה הקשיבו איך הם מצטרחים אכזרים ממש עדינו הם באים להורג אותנו יקריבו לנשק, אזרחים! עירכו את השורות נצעד צעוד עד דם טמא שדמות-צרפת ירווה למה חותר המון זה פרא עבדי ממלכת הרישעה? נגד מי מוקשי מוות אלה? נגד מי הוכן המקלע? בני צרפת, זה נגדנו וכדי קצף עם ביזיון חוזר עלינו ניסיון לעבדות לכוף את גבנו לנשק, אזרחים!... כיצד יעזו גדודי נכר על צווארנו עול לשים? איך תדביר עדת שוד ומכר לוחמינו הגאיונים? כבלים יטילו על ידינו עינינו תדמע בשעבוד נקלי זדון ורודנות הם ישירו על גורלנו? לנשק... העריצים עזי המצח מנוולים של כל סיעה תכניתכם למעל ורצח סוף כל סוף מכם תיפרע להפילכם קם כל בן חיל ייפול - יש אחר במקומו צרפת מהר תיצור אותו נגדכם כל איש בגיס לנשק... הצרפתים! בקרב שלנו מכות הנחילו או מינעו חוסו על מסכן בין הללו שנגדנו הזדיינו אך רודנים כל רודפי טרף אותם שותפיו של בויי שרק לדם ליבם צמא נחרום, רטשום שוק על קרב! לנשק... לתכליתנו עוד נגיע גם עת בכורינו כבר אינם עפרם מולנו יופיע עם עקבות הדר צדקתם פחות נאבה שום בן לרשת נעדיף מוות יחד איתו נשארת קורת רוח זו או לנקום או יחד לרדת לנשק... חיבת-הקודש למולדת נקם-ידינו סעדי! הו חרות, יקרת כל מחמדת גוננייך אנא לווי הניצחון תחת דגלנו ידהר עם קולך כי ירעם יראו שונאייך עם גזעם נצחונך והוד יפעתנו לנשק ...

השיר הוא תרגום ההמנון הלאומי של צרפת -  "לה מארסֵיֶיז" (בצרפתית (La Marseillaise). 

קראו אודות חיבור ההמנון בויקיפדיה.

ר' גם ביצוע השיר ביידיש מפי מרכוס אייזנברג.

נוסח עברי נוסף "התעוררו בני עמל קשה" מאת א. ניר הוא תרגום של נוסח יידי "שטייט אויף איר אונטערדריקטע מאסען" (נדפס בספר "ביכורי השירה היהודית המהפכנית", עמ' 79; הנוסח העברי אולי לא מותאם ללחן).

תרגום אחר מאת יונתן רטוש נדפס בעיתון "ידיעות אחרונות", 17.7.1964. ראו הדבקה במחברת מס' 3 של מילים בלי תווים באוסף מאיר נוי, עמ' 178 (עמ' 198 בקובץ הסרוק).

ראו גם שימוש בלחן המרסייז בשיר "אסור לטייל ברחובות".