יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,
לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,
לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,
וְזָנָב לוֹ קָטָן.
יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם –
קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;
יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם
לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.
אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;
לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;
בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא
גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.
יֵשׁ עֵז לוֹ – זוּגָתוֹ,
הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;
אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה
כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.
לַתַּיִשׁ, לָעֵז
בֵּן קָטָן – גְּדִי.
יָפֶה הוּא וְחָבִיב,
אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי.יש לנו תיש,
לתיש יש זקן,
לו ארבע רגליים,
וזנב לו קטן.
יש לו קרניים –
קרניים לנגוח;
יש לו טלפיים
לבעוט ולברוח.
אין מזיק כמוהו;
לא ינום, לא יישן;
בעדר הצאן הוא
גם ראש וגם ראשון.
יש עז לו – זוגתו,
היא טיפשה וסכלה;
אך חלב היא נותנה
כל יום קנקן מלא.
לתיש, לעז
בן קטן – גדי.
יפה הוא וחביב,
אותו אוהב אני.
|
|
|
מילים: יצחק אלטרמן
לחן: עממי
כתיבה: 1913 לכל המאוחר
|
|
יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,
לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,
לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,
וְזָנָב לוֹ קָטָן.
יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם –
קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;
יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם
לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.
אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;
לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;
בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא
גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.
יֵשׁ עֵז לוֹ – זוּגָתוֹ,
הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;
אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה
כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.
לַתַּיִשׁ, לָעֵז
בֵּן קָטָן – גְּדִי.
יָפֶה הוּא וְחָבִיב,
אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי. יש לנו תיש,
לתיש יש זקן,
לו ארבע רגליים,
וזנב לו קטן.
יש לו קרניים –
קרניים לנגוח;
יש לו טלפיים
לבעוט ולברוח.
אין מזיק כמוהו;
לא ינום, לא יישן;
בעדר הצאן הוא
גם ראש וגם ראשון.
יש עז לו – זוגתו,
היא טיפשה וסכלה;
אך חלב היא נותנה
כל יום קנקן מלא.
לתיש, לעז
בן קטן – גדי.
יפה הוא וחביב,
אותו אוהב אני.
|
הנוסח המקובל
|
יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,
לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,
וְלוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם
וְגַם זָנָב קָטָן
בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד!
בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד! יש לנו תיש
לתיש יש זקן
ולו ארבע רגלים
וגם זנב קטן
במקל בסרגל
מה שבא ליד
במקל בסרגל
מה שבא ליד
 פרטים נוספים
על הגרסה: הנוסח המקובל הוא בעצם שילוב של הנוסח המקורי שחיבר יצחק אלתרמן ושל הנוסח העממי על הרבי המכה את תלמידיו במקל ובסרגל ובמה שבא ליד.
|
יש לנו רבי: נוסח מסמינר למורים וגננות משנות השלושים
|
יֵשׁ לָנוּ רַבִּי,
לָרַבִּי יֵשׁ זָקָן,
וְלוֹ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה,
וְהוּא מַכֶּה אוֹתָם.
בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד! יש לנו רבי,
לרבי יש זקן,
ולו תלמידים הרבה,
והוא מכה אותם.
במקל, בסרגל -
מה שבא ליד!
פרטים נוספים
על הגרסה: ר' דברי נתן שחר ב"על השיר".
|
וריאנט שמביא רוביק רוזנטל לנוסח "יש לנו רבי"
|
[שורה 3]
ולו ארבעה תלמידים
פרטים נוספים
|
וריאנט יעקב המאירי ל"יש לנו רבי"
|
[שורה 3]
ולו חמש תלמידים
|
נוסח שנדפס ב"ידיעות אחרונות" 29.5.64
|
זַלְמָן הוּא מוֹרֵנוּ
וְיֵשׁ לוֹ גַּם זָקָן
וְלוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם
וְגַם סַרְגֵּל קָטָן
בַּסַּרְגֵּל בַּמַּקֵּל מַה שֶּׁבָּא לַיָּד...
זלמן הוא מורנו
ויש לו גם זקן
ולו ארבע רגליים
וגם סרגל קטן
בסרגל במקל מה שבא ליד...
פרטים נוספים
על הגרסה: נדפס במוסף "ציפור הנפש" של "ידיעות אחרונות", גליון מס' 10, במדור "ילדות קשה" תחת הכותר [לא ממש שם שיר] "דיסציפלינה". הדף שמור באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 3 של מילים בלי תווים, עמ' 173.
|
הנוסח הנפוץ ל"יש לנו רבי"
|
[שורה 3]
ולו הרבה תלמידים
|
|
|
ביצוע: יעקב המאירי
שנת הקלטה: 16.8.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
גרסת "יש לנו רבי"
|
|
ביצוע: מרים אביגל (ליאון)מקור: התקליטון "שירי מעגל", מקולית 5491
ביצוע: חבורת שהםשנת הקלטה: 2006
מקור: תקליטור "חתול על הגג"(חבורת שהם)
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
מילות השיר נדפסו לראשונה בהוצאה המקורית של "משחקים פרבליים" (1913), ספרו של יצחק אלטרמן שנדפס שנית בוורשה ב-1921. מאז התגלגלו מילותיו לגרסאות ולווריאנטים שונים (ראו לעיל).
המקור החסידי: "דער וואלאזשינער טאנץ" (ללא מלים). מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה גרסאות שונות של שיר זה. וריאנט של הלחן נדפס בשנות השלושים בשירון של תנועת הבונים תחת השם Nayem Cher [ריקוד שער חדש], וכן כ"מחול לפורים" בכתב העת "ידע עם", כרך 7 - 8, עמ' 34א.
נתן שחר, "שיר שיר עלה נא" (הוצאת מודן), עמ' 54:
את המילים של "יש לנו תיש" המקורי חיבר יצחק אלתרמן שכלל אותו בספר השירים "משחקים פרבליים". הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ* בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המושר היום. ניתן לראות מהוראות ההפעלה כי השיר מהווה כלי עזר ללימוד השפה העברית. בארץ-ישראל במהלך שנות ה-30 שינה השיר את תפקידו, וחלק מתמלילו שימש בסיס לשיר סיום של אחת מכיתות הלימוד בסמינר ותיק למורים וגננות... בשנות ה-50 נפוץ השיר עם ה"מיקס" הבלתי נמנע של בית ראשון נוסח יצחק אלתרמן ובית שני נוסח הסמינר.
* אין ודאות לכך. ראו פרטים נוספים בדף הלחן המקורי. [זֶמֶרֶשֶׁת]
ביצועים נוספים:
עוד על השיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
evyatar@zemereshet.co.il.
