בַּכִּירַיִם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת
וּבַבַּיִת חַם
וְהָרַבִּי לַתִּינוֹקוֹת יוֹרֶה
אָלֶף בֵּית שָׁם

לִמְדוּ הֵיטֵב הֵיטֵב
יַלְדֵי חֶמֶד
בִּינוּ בַתּוֹרָה
שְׁנוּ בְחֵשֶׁק וַחֲזֹרוּ:

"קָמָץ אָלֶף אָ".

שְׁנוּ בְּחֵשֶׁק, יְלָדִים טוֹבִים
הִזְהַרְתִּיכֶם כִּי כֵן
מִי מִכֶּם מַהֵר "עִבְרִית" יֵדַע לִקְרֹא
דֶּגֶל לוֹ אֶתֵּן

לִמְדוּ הֵיטֵב...

שְׁנוּ בְּמֶרֶץ, אַל תִּרְאוּ
אִם גַּם יִקְשֶׁה מְאֹד
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה
מִי וּמַה לּוֹ עוֹד?

לִמְדוּ הֵיטֵב...

וְהָיָה הַיּוֹם, עֵת תִּגְדְּלוּ
תָּבִינוּ אָז הֵיטֵב
כַּמָּה דְּמָעוֹת בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ
וְכַמָּה כְּאֵב

לִמְדוּ הֵיטֵב...

וּבְעֹל גָּלוּת עֵת תִּמְשְׁכוּ
אַף תֵּאָנְחוּ מַר
בַּקְּשׁוּ בָּאוֹתִיּוֹת, בָּהֶן תִּמְצְאוּ
נֹחַם מִכָּל צַר

לִמְדוּ הֵיטֵב...