שִׁיר עַרְבִית נִשְׁמָע מֵעַל זִרְמֵי נָהָר
שָׁם אוֹרוֹת חֲרֹשֶׁת בּוֹקְעִים בָּאֲפֵלָה
וּבִיעָף רַכֶּבֶת עוֹבֶרֶת בִּשְׁרִיקָה
יְדִידַי הַשְּׁנַיִם לְיַד עֵץ צַפְצָפָה.
פזמון: הוֹ אַתָּה הָעֵץ בְּשֶׁפַע הָעַלְוָה,
לָמָּה עֳפָאֶיךָ תּוֹרִיד כֹּה מְהֻרְהָר?
בַּמֶּרְחָק נִשְׁמָע, מֵעֵבֶר לַנָּהָר,
יוֹם עָמָל גּוֹוֵעַ עִם הֵעָלֵם שְׁרִיקָה
פְּרוּעֵי סַעַר וְרוּחַ צוֹפִים שָׁם יְדִידַי
עֵת בַּשְּׁבִיל אֵרֵד לִי לָעֵץ – מִפְגַּש ׁרֵעַי.
פזמון ...
כֹּה פּוֹעֵם הַלֵּב, עִם אָנוּ נִפְגָּשִׁים
גַּם בִּשְׁעוֹת הַיֶּגַע אָנוּ יְדִידִים (אֲנַחְנוּ)
מָה עָמֹק הַשֶׁקֶט עִם רֶדֶת דִּמְדּוּמִים
מִי אוֹהֵב מִשְּׁנַיִם? הַגִּידוּ כּוֹכָבִים!
פזמון ...
אֲנָפוֹת מִמַּעַל עוֹבְרוֹת אֶת הַנָּהָר.
כְּבָר הַסְּתָו הִגִּיעַ, נִשְׁמַעַת מַנְגִּינָה,
לֹבֶן, כְּפוֹר סָבִיב כִּסָּה הָאֲדָמָה,
שׁוּב לְיַד הָעֵץ נִפְגַּשְׁנוּ הַשְּלוֹשָׁה.
פזמון ...
מִי זֶה בְּחִיר לִבִּי, אֶת זֹאת עוֹד לֹא אֵדַע
מַה דּוֹאֵב הַלֵּב בּי, בִּגְלַל הֶכְרֵחַ בְּחִירָה,
הוֹ אַתָּה הָעֵץ בְּרַחַשׁ הָעַלְוָה
אֶת לִבִּי גַּלֵּה לִי, אוּלַי תִּתֵּן תְּשׁוּבָה.
פזמון: הוֹ אַתָּה הָעֵץ, בְּרַחַשׁ הָעַלְוָה,
אֶת לִבִּי גַּלֵּה לִי, אֲנִי כֹּה מְצַפָּה.שיר ערבית נשמע מעל זרמי נהר
שם אורות חרושת בוקעים באפלה
וביעף רכבת עוברת בשריקה
ידידיי השניים ליד עץ צפצפה.
פזמון: הו אתה העץ בשפע העלוה,
למה עפאיך תוריד כה מהורהר?
במרחק נשמע, מעבר לנהר,
יום עמל גווע עם העלם שריקה
פרועי סער ורוח צופים שם ידידיי
עת בשביל ארד לי לעץ – מפגש רעי.
פזמון ...
כה פועם הלב, עם אנו נפגשים
גם בשעות היגע אנו ידידים (אנחנו)
מה עמוק השקט עם רדת דמדומים
מי אוהב משניים? הגידו כוכבים!
פזמון ...
אנפות ממעל עוברות את הנהר.
כבר הסתיו הגיע, נשמעת מנגינה,
לובן, כפור סביב כיסה האדמה,
שוב ליד העץ נפגשנו השלושה.
פזמון ...
מי זה בחיר ליבי, את זאת עוד לא אדע
מה דואב הלב בי, בגלל הכרח בחירה,
הו אתה העץ ברחש העלוה
את ליבי גלה לי, אולי תתן תשובה.
פזמון: הו אתה העץ, ברחש העלוה,
את ליבי גלה לי, אני כה מצפה.
|
|
מילים: מיכאיל פיליפנקו תרגום: הנרי קלאוזנר לחן: יבגני רודיגין כתיבה (בשפת המקור): 1953 הלחנה: 1953
|
שִׁיר עַרְבִית נִשְׁמָע מֵעַל זִרְמֵי נָהָר שָׁם אוֹרוֹת חֲרֹשֶׁת בּוֹקְעִים בָּאֲפֵלָה וּבִיעָף רַכֶּבֶת עוֹבֶרֶת בִּשְׁרִיקָה יְדִידַי הַשְּׁנַיִם לְיַד עֵץ צַפְצָפָה.
פזמון: הוֹ אַתָּה הָעֵץ בְּשֶׁפַע הָעַלְוָה, לָמָּה עֳפָאֶיךָ תּוֹרִיד כֹּה מְהֻרְהָר?
בַּמֶּרְחָק נִשְׁמָע, מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יוֹם עָמָל גּוֹוֵעַ עִם הֵעָלֵם שְׁרִיקָה פְּרוּעֵי סַעַר וְרוּחַ צוֹפִים שָׁם יְדִידַי עֵת בַּשְּׁבִיל אֵרֵד לִי לָעֵץ – מִפְגַּש ׁרֵעַי.
פזמון ...
כֹּה פּוֹעֵם הַלֵּב, עִם אָנוּ נִפְגָּשִׁים גַּם בִּשְׁעוֹת הַיֶּגַע אָנוּ יְדִידִים (אֲנַחְנוּ) מָה עָמֹק הַשֶׁקֶט עִם רֶדֶת דִּמְדּוּמִים מִי אוֹהֵב מִשְּׁנַיִם? הַגִּידוּ כּוֹכָבִים!
פזמון ...
אֲנָפוֹת מִמַּעַל עוֹבְרוֹת אֶת הַנָּהָר. כְּבָר הַסְּתָו הִגִּיעַ, נִשְׁמַעַת מַנְגִּינָה, לֹבֶן, כְּפוֹר סָבִיב כִּסָּה הָאֲדָמָה, שׁוּב לְיַד הָעֵץ נִפְגַּשְׁנוּ הַשְּלוֹשָׁה.
פזמון ...
מִי זֶה בְּחִיר לִבִּי, אֶת זֹאת עוֹד לֹא אֵדַע מַה דּוֹאֵב הַלֵּב בּי, בִּגְלַל הֶכְרֵחַ בְּחִירָה, הוֹ אַתָּה הָעֵץ בְּרַחַשׁ הָעַלְוָה אֶת לִבִּי גַּלֵּה לִי, אוּלַי תִּתֵּן תְּשׁוּבָה.
פזמון: הוֹ אַתָּה הָעֵץ, בְּרַחַשׁ הָעַלְוָה, אֶת לִבִּי גַּלֵּה לִי, אֲנִי כֹּה מְצַפָּה. שיר ערבית נשמע מעל זרמי נהר שם אורות חרושת בוקעים באפלה וביעף רכבת עוברת בשריקה ידידיי השניים ליד עץ צפצפה.
פזמון: הו אתה העץ בשפע העלוה, למה עפאיך תוריד כה מהורהר?
במרחק נשמע, מעבר לנהר, יום עמל גווע עם העלם שריקה פרועי סער ורוח צופים שם ידידיי עת בשביל ארד לי לעץ – מפגש רעי.
פזמון ...
כה פועם הלב, עם אנו נפגשים גם בשעות היגע אנו ידידים (אנחנו) מה עמוק השקט עם רדת דמדומים מי אוהב משניים? הגידו כוכבים!
פזמון ...
אנפות ממעל עוברות את הנהר. כבר הסתיו הגיע, נשמעת מנגינה, לובן, כפור סביב כיסה האדמה, שוב ליד העץ נפגשנו השלושה.
פזמון ...
מי זה בחיר ליבי, את זאת עוד לא אדע מה דואב הלב בי, בגלל הכרח בחירה, הו אתה העץ ברחש העלוה את ליבי גלה לי, אולי תתן תשובה.
פזמון: הו אתה העץ, ברחש העלוה, את ליבי גלה לי, אני כה מצפה.
פרטים נוספים
על הגרסה: גרסה מלאה זו היא כנראה מאוחרת יותר מהגרסה הקצרה, ניתן להבחין בשתיהן בקטעי מילים זהים. הנרי קלאוזנר קרא לה "שם על יד העץ". ב"שירים לכייפת" (עמ' 69) מופיעים רק שני הבתים הראשונים של גרסה זו תחת השם "שיר ערבית".
תודה לאורי יעקובוביץ'.
|
שיר ערבית (הגרסה הקצרה)
|
שִׁיר עַרְבִית זוֹרֵם לוֹ עִם זֶרֶם הַנָּהָר לְאוֹרוֹת חֲרֹשֶׁת שִׁירֵנוּ פֹּה יוֹשַׁר אָצָה רָצָה רַכֶֶּבֶת, הַלְאָה בִּמְעוּפָהּ יְדִידַי הַשְּׁנַיִם לְיַד עֵץ צַפְצָפָה הוֹ, אַתָּה אִילָן, בְּשֶׁפַע הָעַלְוָה לָמָּה זֶה בָּדֶיךָ תָּנִיעַ בְּלִי חֶדְוָה ? שיר ערבית זורם לו עם זרם הנהר לאורות חרושת שירנו פה יושר אצה רצה רכבת, הלאה במעופה ידידיי השניים ליד עץ צפצפה הו, אתה אילן, בשפע העלווה למה זה בדיך תניע בלי חדווה ?
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "החולצה הכחולה: משירי תנועות הנוער החלוציות", [פרטי, גדרה], 2004, עמוד 159
על הגרסה: גרסה מוקדמת זו תורגמה ע"י הנרי קלאוזנר לכנס מקהלות של חברות-נוער מקיבוצי הקיבוץ-הארצי, שנערך בגבעת-חביבה. קלאוזנר עצמו מסר את הגרסה ותוויה (ר' להלן), לפני שנים לאורי יעקובוביץ'.
|
|
 |
|
"שיר ערבית" הוא תרגום נאמן למקור של שירם המפורסם של רודיגין ופּיליפּנקו, Рябина ("ריאבינה") הידוע גם בשם Уральская рябинушка ("ריאבינושקה מאוראל"). הנוסח העברי המוכר ביותר לשיר הוא "אט זורם הנחל" או "ילדתי מָרוסיה" שכתב אפי נצר בשנות ה-60, ללא זיקה לשיר המקורי.
עוד תרגום של אותו שיר: "רבינה", ושם מידע נוסף על השיר המקורי, תווים וגרסאות מילים וביצוע בשפת המקור וקישורים לתרגומים נוספים של אותו שיר ושירים ללחנו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר וגרסת המילים הקצרה
תודה לאורי יעקובוביץ'