נמנמו גבעה ותל

נִמְנְמוּ גִּבְעָה וָתֵל בַּחַמָּה רָדְמוּ בְּלִי צֵל שָׁט בַּלָּאט הָעֲרָפֶל, אֶת הַגַּיְא עָטַף. דֶּרֶך נִיר וִירַק שָׂדוֹת, בֵּין חֻרְשׁוֹת מִתְלַחֲשׁוֹת, עֶלֶם רַךְ יָצָא לִנְדֹד, אֶל הַדּוֹן פָּנָיו. נמנמו גבעה ותל בחמה רדמו בלי צל שט בלאט הערפל, את הגיא עטף. דרך ניר וירק שדות, בין חורשות מתלחשות, עלם רך יצא לנדוֹד, אל הדון פניו.

על פי אורי יעקובוביץ', במכתב שכתב לו ארנון מגן ב-17.9.1991, הוא סיפר כי בקיבוץ גן שמואל, הוא כתב שני שירים להצגה בשם "זויה", שהועלתה בקיבוץ בשנים 1949-50: הוא התאים ללחן השיר הרוסי Спят курганы темные ("נמו תלים אפלים") תרגום מילולי שעשה בנו גרינבאום לשיר זה וכתב את השיר "שחור עבים מעל הקרת" למנגינת השיר רוסי  Прощальная комсомольская ("פרידה קומסומולית").

על פי האתר הרוסי a-pesni, השיר המקורי נכתב ב-1939 עבור הסרט Большая жизнь ("החיים הגדולים") של הבמאי ליאוניד ליוקוב. הסרט מספר על חיי כורים באזור הדונבאס (אזור במזרח אוקראינה שבירתו - דונייצק). ב-1946 נאסר הסרט להקרנה והשירים שבו נאסרו להשמעה משום שהציג את החיים בברית המועצות בצורה מלנכולית.