שחור עבים מעל הקרת,
שחור עבים על שדות הניר,
חרדות, שעה קודרת
מתלכדות סביב לעיר.
כבר עומדים הכן בשער
צר אכזר וקלגסיו,
טנקים, תותחים בדהר
שועטים בזעם קרב.
האויב ערוך בשער,
אך לבנו לא יחת,
נגונן, זקן ונער,
נגונן כאיש אחד.
עז הלהט בנפשנו,
יעמוד כקיר מבצר,
את חומת אמונתנו
לא יפרוץ אוייב וצר.
|
מילים: מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי
תרגום/נוסח עברי: ארנון מגן לחן: דמיטרי פוקראס, דניאיל פוקראס כתיבה: 1937 הלחנה: 1937
|
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Прощальная комсомольская ("פרידה קומסומולית") או Прощание ("פרידה"). הוא אינו תרגום, אך יש לו זיקה קלושה (מלחמה) למקור הרוסי.
על פי מכתב שכתב ארנון מגן ב-17.9.1991 לאורי יעקובוביץ', שיר זה והשיר "נמנמו גבעה ותל" נכתבו להצגה בשם "זויה", שבוצעה בקיבוץ גן-שמואל, בשנים 1949-50.
עוד באותו לחן: "צו שלח אותם מזרחה" ושם מידע על השיר הסובייטי וקישורים לשירים נוספים שנכתבו בעברית ללחנו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 06.10.2023 11:58:52
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
