הקטן
גופן
הגדל
גופן
תחת שמי מוסקבה
אלף כוכבים במרום דולקים זיקוקים סביב נוצצים. נשירה נא יחדיו עירי, רק לך נשיר הו, מוסקווה, כה בזוהר פז. לילות פז, ליל הוד ותפארת יום, אגדות רבות נספר. רק לך נשירה שיר, עירי האהובה הו, מוסקווה, אהובת לבי. והשיר עולה מאלפי שָׁרים. שיר שמחה, אחווה ושלום. מתחת שמי מוסקווה פורחת ידידות, ידידות של עמי עולם.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: הנרי קלאוזנר
לחן: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי
כתיבה: 1957
הלחנה: 1953

אלף כוכבים במרום דולקים
זיקוקים סביב נוצצים.
נשירה נא יחדיו
עירי, רק לך נשיר
הו, מוסקווה, כה בזוהר פז.

לילות פז, ליל הוד ותפארת יום,
אגדות רבות נספר.
רק לך נשירה שיר,
עירי האהובה
הו, מוסקווה, אהובת לבי.

והשיר עולה מאלפי שָׁרים.
שיר שמחה, אחווה ושלום.
מתחת שמי מוסקווה
פורחת ידידות,
ידידות של עמי עולם.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)

Подмосковные вечера (בערבי מוסקבה)

Не слышны в саду даже шорохи,
Все здесь замерло до утра;
Если б знали вы, как мне дороги
Подмосковные вечера.

Речка движется и не движется,
Вся из лунного серебра,
Песня слышится и не слышится
В эти тихие вечера.

Что ж ты, милая, смотришь искоса,
Низко голову наклоня,
Трудно высказать и не высказать
Все, что на сердце у меня.

А рассвет уже все заметнее,
Так, пожалуйста, будь добра:
Не забудь и ты эти летние
Подмосковные вечера.
ביצוע: נעמן דג, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות, רעיה פירסט
עיבוד: דורי גלבוע
שנת הקלטה: 19.1.2014

אקורדיון: דרור סנדלון
גיטרה: יוסי כפרי
מנדולינות: בני יהושפט, נתן געש



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אלי סט
שנת הקלטה: 1.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע המילים כפי שכתב הנרי קלאוזנר.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ולאדימיר קונסטאנטינוביץ' טרושין
שנת הקלטה: 1956
מקור: בפסקול הסרט "ימי הספרטקיאדה"

ההקלטה הראשונה של שיר זה בשפת המקור (רוסית).

על השיר

השיר העברי, שיר חיבה למוסקבה, נכתב למנגינת השיר הסובייטי הפופולארי Подмосковные вечера ("בערבי מוסקבה") שאת מילותיו המקוריות כתב מיכאיל מאטוסובסקי. השיר העברי איננו תרגום של המקור הרוסי. על פי חוקר הזמר הרוסי, אורי יעקובוביץ', הנרי קלאוזנר סיפר לו בשיחה טלפונית (בתאריך 20.8.1996) כי את השיר שמע ב"פסטיבל הנוער הדמוקרטי" במוסקבה (1957), ואת גרסתו שלו לשיר כתב ברכבת בדרך חזרה ממוסקבה. עדות לכך נמצאת בשורה השנייה של הבית האחרון: "שיר שמחה, אחווה ושלום"; שתי המילים האחרונות הן תרגום סיסמת הפסטיבל: мир и дружба.

צפו בוולאדימיר טרושין (הידוע בכינוי "הקול של מוסקבה") שר את השיר ומספר עליו ועל פסטיבל הנוער שממנו התחילה נסיקתו של השיר. דוברי רוסית יוכלו להבחין כי בהקדמה לשיר מצטט טרושין את סיסמת הפסטיבל: "אחווה ושלום".

על השיר המקורי מרחיב אלי סט:

השיר המקורי נחשב כיום (2016) לאחד השירים הרוסיים המוכרים ביותר בעולם, אולם דרכו להכרה זו הייתה קצת מוזרה (ר' הסיפור המלא ב"סיפור שיר" להלן). הוא בוצע לראשונה בסרט הקולנוע "ימי הספרטקיאדה" (1956) של הבמאים וונז'ר ובויקוב. צפו בקטע מהסרט בו מבוצע השיר.

תרגומים נוספים לאותו שיר:

  • "בלילות תחת שמי מוסקבה". תרגומו של בובי פנחסי
  • "בלילות מוסקבה", תרגומו של אלי סט
  • "לילות סביבת מוסקבה" (אתחלתא: לא שומעים בגן), תרגומו של אפרים דרור
  • "לילות מוסקבה", תרגום אראלה אור
  • תרגום מאוחר מאת אביבה אור שלום באתחלתא "הגנים נמים, אין שומעים איוושה"

עוד באותו לחן: אל תעלה, הישאר למטה (מתוך "פוציםפוצים" 2018)


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

על פסטיבלי הנוער הדמוקרטי ובעיקר על הפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) מרחיב אלי סט:

את מרבית המידע על ביקור המשלחת הישראלית בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה שמעתי מיד אחרי הפסטיבל משני משתתפים בני קיבוץ גבת: ציפקה בר (אז סט), שהשתתפה בלהקת הריקודים ושלמה צפריר (בן המשפחה המאמצת שלי בגבת) שהשתתף במקהלה.

הפעולה העיקרית של הפדרציה היתה ארגון של "פסטיבל צעירים וסטודנטים" אחת למספר שנים, ובו מופעי שירה, ריקוד, ספורט וסמינרים עיוניים. הפסטיבל הראשון התקיים בפראג ב-1947, ושם הושר המנון הפדרציה לראשונה ע"י גיאורגי אברמוב. משלחות ישראליות השתתפו בחמשת הפסטיבלים הראשונים: בפראג (1947), בבוקרשט, בוורשה במוסקבה ובהלסינקי.

בפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) השתתפו שתי משלחות מישראל: משלחת צעירי מפ"ם ו"אחדות העבודה" שמרביתם היו מקיבוצי "השומר הצעיר" ו"הקיבוץ המאוחד" ושעל הפן האמנותי של הופעותיה היה אחראי זאב חבצלת, ומשלחת של צעירי מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) שבראשה עמד יאיר צבן, שכללה גם את "מקהלת רון". הזמרת רמה סמסונוב והפנטומימאי זאב ליכטנבאום (וילי) זכו בפסטיבל במדליות זהב על הופעותיהם.

היה זה ביקור ראשון של קבוצה גדולה של ישראלים מאחורי "מסך הברזל". המשלחת נסעה בהסתר ברכבת מאיסקאדרון שבטורקיה דרך בולגריה ורומניה למוסקבה. בכל תחנה שעצרה הרכבת עמדו יהודים וחיכו לראות "יהודים מארץ ישראל" (לא ברור איך נודע למברכים דבר המשלחת). המקומיים רצו ממש לגעת באנשי המשלחת, אבל המשטרה דאגה שבכל תחנה יהיה "שטח סטרילי" וגדר מתכת שהפרידה בין חברי המשלחת לבין היהודים שחיכו בתחנה.

יהודים רבים נהרו מרחבי בריה"מ למוסקבה, אך רק מיעוטם זכו לראות את ההופעות הרשמיות של המשלחת באולמות. עשרות אלפים ראו הופעות ספונטניות שהתקיימו בגנים וברחובות, כשחברי המשלחת הדומעים מסרו ליהודי רוסיה כל דבר שיכלו, מסמל ישראל ועד כפתור...

המצב היה בלתי נסבל עבור השלטונות ובסופו של דבר המשלחת למעשה גורשה ממוסקבה יום לפני תום הפסטיבל והוברחה ברכבת שאיש לא ידע שהמשלחת נמצאת עליה.

עוד על הפסטיבל של 1957 ניתן לקרוא בסיפור "קרייתי במוסקבה", עדותו של אורי כץ (אם העברית בדף משובשת, יש להעביר את הדפדפן לקידוד Windows-1255).

על סיפורו המוזר של השיר הסובייטי "בערבי מוסקבה" מספר אלי סט:

בשנת 1953, בהשראת ערב שקט בעירו לנינגרד, הלחין ואסילי סולוביוב-סדוי מנגינה שלא הלהיבה את מחברה ונשלחה למגירה. ב-1955, לקראת משחקי ה"סְפַּרְטָקִיאָדָה" (מעין "מכביה" של ברית-המועצות) שעתידים להתקיים במוסקבה ב-1956, התחילו באולפני מוסקבה להכין סרט בשם "בימי הספרטקיאדה".

יוצרי הסרט החליטו לגוון את הסרט ע"י שילוב של שיר ופנו למלחין סולוביוב-סדוי. הסרט כנראה לא היה מספיק חשוב כדי שישקיע בו זמן ומאמץ והמלחין הוציא מן המגירה את המנגינה והשמיע אותה לידידו המשורר מיכאיל מאטוסובסקי. החשק של מאטוסובסקי כנראה לא היה שונה מזה של סולוביוב-סדוי והוא שִרבט ארבעה בתים. השיר נקרא "בערבי מוסקבה" והוגש ליוצרי הסרט.

יוצרי הסרט גם הם לא ממש התלהבו, אבל לוח הזמנים כבר היה קצר. ענק הזמר מארק ברנס נקרא לבצע. הוא ראה את הטקסט, לִגלג עליו וסירב. בלחץ הזמן נמסר השיר לביצועו של שחקן תיאטרון אלמוני בשם ולאדימיר טרושין.

הספרטקיאדה הסתיימה והסרט נשכח, אבל השיר הושמע מדי פעם ברדיו ברית-המועצות. ב-1957 התקיים במוסקבה "פסטיבל הנוער הדמוקרטי הבינלאומי" [ר' סיפור שיר לעיל], במסגרתו הושמעו באולמות הקונצרטים שירים והתקיימה תחרות השיר האהוב ביותר. להפתעת הכול, כולל סולוביוב-סדוי עצמו, "בערבי מוסקבה" זכה במדליית הזהב. ועדיין השיר לא זכה למעמד מיוחד.

השינוי הגדול התרחש שנה לאחר מכן, במרץ-אפריל 1958: במוסקבה התקיימה תחרות הפסנתרנים הבינלאומית ע"ש צ'ייקובסקי, שבה זכה הפסנתרן האמריקני הצעיר (23) ואן קליבורן. לאחר התחרות הוא הופגש עם מוסיקאים סובייטים, וביניהם סולוביוב-סדוי. השניים נפגשו בביתו של האחרון, שם הושמע לו "בערבי מוסקבה". את קונצרט הפרידה שלו במוסקבה סיים ואן קליבורן בנגינת "בערבי מוסקבה". מספרים שדקות ארוכות עמד הקהל ומחא כפיים... אבל לא פחות חשוב: הקונצרט שודר ברחבי העולם.

מאז זהו אחד השירים הרוסיים היותר ידועים והיותר נפוצים בעולם ובזכותו בנה לעצמו ולאדימיר טרושין את הקריירה של "הזמר של מוסקבה".


תווים

תווי השיר המקורי כפי שהופיע בסרט "ימי הספארטאקיאדה", 1956.



תגיות

לחנים רוסיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם