---

לחן: עממי חסידי לָה לַ לָה לָה לָה לָה... לה ל לה לה לה לה... עברית Кириллица Latin  פרטים נוספים הופיע בספר/חוברת "בכל זאת יש בה משהו : שירי הזמר של תל אביב", דביר, תשמ"ה 1985, עמוד 58 גרסה נוספת אַי דַּ דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי... אַ יַ יַ יַ יַי... אי די די די די די די די... א י י י יי... עברית Кириллица Latin

ביצוע: הגבעטרון שנת הקלטה: 1965 מקור: התקליט "מלא כוס יין אדום"

ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקליט - יעקב מזור

ביצוע: עזרא כדורי
שנת הקלטה: 28.5.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

השיר מושר מהאמצע

הקליט: יעקב מזור

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
 

על פי לחן לשמחת תורה "הבו גודל לאלוהינו ותנו כבוד לתורה". מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות. על פי מאיר נוי, ביאליק הכיר את הניגון בחו"ל והביא אותו אתו לארץ. הניגון הושר באירועי "עונג שבת" שאותם הנהיג ביאליק ב"אוהל שם" בתל אביב בשבתות אחר הצהריים.

השיר התפרסם במקומות שונים גם בשמות "הורה ביאליק" (ר' "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן, עמ' 58) או "מרש ביאליק" (למשל "מזמרת הארץ", רוזובסקי, עמ' 90). ב"ספר המועדים" כרך ג', עמ' 571, נדפס תחת השם "הורה לט"ו באב".

יואל אנגל עיבד את הלחן לפסנתר בתור הראשון משני "ריקודי בלט יהודיים" (יצא לאור בשנת 1930 אחרי מותו של אנגל).

אליהו הכהן (מתוך "בכל זאת יש בה משהו", עמ' 58):

שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל-אביב, כבר היה ניגון מפורסם על שמו. "אינני יודע" – סיפר א"ז בן-ישי – "אם 'מגילת האש' של ביאליק פרסמה אותו במהירות רבה כל כך כשם שפרסמה אותו ההורה שלו. ערב ערב, אם עברת על יד אחד ממעונות הפועלים ולאזנך הגיע קול 'הורה', ידעת אל נכון כי בשעה זו וברגעים אלה אלפי רגליים טופפות לקול אותה ה'הורה' עצמה בכל בארץ".

כל העניין החל כאשר חבורת נוער תל-אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון לפניהם. בן-רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את ה"הורה של ביאליק" והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זכה. "משום מה זכיתי שייקרא הניגון על שמי?", שאל. "כלום מבית אבי הבאתיו? – בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה", אמר פעם לא"ז בן-ישי.

על-פי האתר "בית לזמר העברי":

חסידי סדיגורה שרים עד היום את הניגון הזה במבנה ABCB בטישים שלהם. הניגון קרוי בפיהם "ניגון שווייץ" כיוון שבשווייץ התוודע האדמו"ר של סדיגורה לניגון, שם סיפרו לו שמדובר בניגון סדיגוראי.

עוד על השיר:

• האזינו לשיר בעיבוד אברהם וולף בינדר בביצוע האנסמבל הקולי א.ו בינדר-קונסנטוס (A.W Binder-Concentus) בליווי פסנתר (נדפס בשנת 1935)
• לשיר עיבוד נוסף למקהלה מאת לואיס שפירא (נדפס בשנת 1933)
• האזינו לשיר בביצוע בינה לנדאו (Binah Landau)
• ללחן זה הותאמו גם המילים "ערבי זקן"

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.