שירה, שירה נא עוד זאת הפעם האחרונה על אדמות,
הפשל ראשך לאחור, גלגל עינים בדבקות ובעים,
ופעם אחרונה תשירה לו, את נבלך תעיר בקול-ענות:
כי תמו יהודים ואינם עוד, נהרגו, נכרתו, ואינם!
איך אשיר? ואיך ראשי אוכל לשאת
בעינים לטושות מרום? דמעה אחת בעיני
שם נקשרה-נקרשה... חורגה חורגה לצאת
ותש כוחה לנשור... רבון, הה, רבוני!
זעקו, שאו קול מכל צרור חול, מתחת לאבנים,
יזעק כל נד אבק, כל אש וכל עשן המתמר -
דמכם הוא ולשדכם, זה מח-עצמים,
זעקו, הרימו קול! הנפש והשאר!
![]() |
מילים: יצחק קצנלסון לחן: ארתור גלברון כתיבה: 3-5.10.1943 הלחנה: 1952
|
![]() |
|