שיר המעלות (לחן מינקובסקי)

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיושיר המעלות בשוב אדוניי את שיבת ציון היינו כחולמים אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל אדוניי לעשות עם אלה הגדיל אדוניי לעשות עמנו היינו שמחים שובה אדוניי את שביתנו כאפיקים בנגב הזורעים בדמעה ברינה יקצורו הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו

המילים: תהלים קכ"ו

הלחן התפרסם בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט. בספרייה הלאומית מיוחס הלחן למינקובסקי, ומינקובסקי מזוהה כמלחין השיר גם בפרסומים מאוחרים כגון ספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", אך לא ברור על סמך מה. ענת רובינשטיין מוסרת כי איששה את הזיהוי: מרדכי סובול מסר מפי שלמה רביץ כי הכיר אישית את מינקובסקי בעת חיבור הלחן והלחן היה שלו.  עם זאת, לא נשתמר כתב יד, והלחן לא נזכר בדברים מוקדמים שנכתבו על מינקובסקי כגון "פנחס מינקובסקי זכרונו לברכה" (דוד מרגלית בעיתון "העולם", 29.1.1948). נשמח למידע מוצק יותר לגבי זיהוי המלחין.

על הלחן מספר חנן זוסמן:

דומה שלחנו של מינקובסקי לשיר המעלות (תהלים קכ"ו) מדגים היטב את החזנות אותה שאף ליצור ולהנחיל. זהו גם פרק החזנות הידוע ביותר בציבור הרחב וזהו גם לחנו היחידי (!) של מינקובסקי ששרד את שיניו הנמרצות של הזמן. צחוק הגורל הוא שגם זה הודות להקלטה המפורסמת של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט שהיה הראשון להקליט את היצירה (רוזנבלט ומינקובסקי היו קרובי משפחה וילידי אותה העיר) למרות התנגדותו הנחרצת של מינקובסקי להקלטות (ראה כאן).
עדות לפופלאריות ולאהדה שבה נתקבלה היצירה ניתן למצוא בעובדה שחוגי הציונות הדתית הציעוה כהמנון הלאומי, הצעה שנדחקה לבסוף מפניה של "התקווה". יש בלחן התאמה נפלאה לרוח המזמור וזרימה אורגנית עם כללי הפיסוק והטעמים. המזמור עצמו רווי בכיסופי גאולה. יש בו תחושת עצב קיומי ואיזו עגמומיות שנובעת מהתמשכות הגלות ומאי-הוודאות לגבי זמן הגאולה. כן עולה ממנו התחושה כאילו הגאולה היא פרי חלום או הזיה. עם זאת יש במזמור גם שמחה זהירה ושברירית שמקורה בתקוותו היוקדת של העם לגאולה המיוחלת. לחנו של מינקובסקי מיטיב להעביר תחושות אלה. יש בלחן איזו מידה של עצבות חולמנית ויחד עמה גם שמחה וחגיגיות הנובעות מהאמונה שלא נתעממה בגאולת הד.

האזינו לשיר בלחן זה בביצועים נוספים:

• ישראל רנד (Israel Rand)
• מישל היימן (Michel Heymann)
• משפחת מלבסקי (Malavsky Family)
• ששי קשת
• חנן יובל
• מקהלת כיתת השיר הישראלי בניצוחו של איתי ברקןביץ' ובהדרכת שמעון כהן, יולי 2014

לחנים נוספים של הפרק או רובו:

• לחן עממי-אשכנזי 1
• לחן עממי-אשכנזי 2
• לחן לייב גלנץ
• לחן זאלודקובסקי
• לחן לא ידוע 1
  
• לחן לא ידוע 2
  
• בשוב אדוניי בלחן אידלזון
• בשוב אדוניי בלחן מרגובסקי
• בשוב אדוניי בלחן עלי הלפרין.
• בשנת 2021 הוציא לאור אורי אהרן את הספר "מעלות השיר" ובו 71 לחנים אשכנזיים שונים ל"שיר המעלות".

עיבוד מאת: שלמה עומר

מקור: "עיבודי שלמה עומר"

מקור: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה מתוקנת ומורחבת", קרית ספר, תש"ך 1959, עמוד 64