עורה ישראל (לחן עממי חסידי)

עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה, יִשְׂרָאֵל, – עוּרָה, עוּרָה, עוּר עַם סְגֻלָּה! הַקְשִׁיבוּ נָא, הַקְשִׁיבוּ נָא: בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם קוֹל שׁוֹפָר הַמְּנַסֵּר! הוֹי, שׁוּרוּ נָא, הוֹי, שׁוּרוּ נָא! עֲלֵי הָרִים נָאווּ רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר! עוּרָה – לָה לָה לָה, עוּרָה – לָה לָה לָה, עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה, עוּרָה – לָה לָה לָה... עוּרָה, הִתְעוֹרְרָה, – עוּרָה יִשְׂרָאֵל! קוּמוּ! קוּמוּ בְּנַעֲרֵיכֶם וּבְזִקְנֵיכֶם וּמַטְּכֶם עַל שִׁכְמְכֶם! כָּל הַשּׁוֹאֵף לָאוֹר וְלַדְּרוֹר יָקוּם וְיָבוֹא נָא! עוּרָה, הִתְעוֹרְרָה – לָה לָה לָה... עוּרָה, הִתְעוֹרְרָה, – עוּרָה יִשְׂרָאֵל!עורה, עורה, עורה, עורה, עורה, עורה, ישראל, – עורה, עורה, עור עם סגולה! הקשיבו נא, הקשיבו נא: בשמי שמים קול שופר המנסר! הוי, שורו נא, הוי, שורו נא! עלי הרים נאוו רגלי המבשר! עורה – לה לה לה, עורה – לה לה לה, עורה, עורה, עורה, עורה – לה לה לה... עורה, התעוררה, – עורה ישראל! קומו! קומו בנעריכם ובזקניכם ומטכם על שכמכם! כל השואף לאור ולדרור יקום ויבוא נא! עורה, התעוררה – לה לה לה... עורה, התעוררה, – עורה ישראל!

המלים הותאמו ללחן קיים שנפוץ ללא טקסט בהברות "יוללה". מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות.

לעתים הלחן מיוחס לזאוול זילברטס, אך זו טעות נגררת בשל עיבודו ללחן המקורי במילים "יוללה" (יא-לא-לא). על התווים רשום כי זהו "חבד'סקע ניגן" (ניגון חב"ד) וכי הוא מזומר בעיבוד זילברטס בפי החזן יוסף שליסקי. לא איתרנו הקלטה בפי שליסקי.

לפי "ספר המועדים" זהו זמר חסידי לל"ג בעומר.

ראו את השיר בלחן אנהלט.

על-פי אליהו הכהן, לוין קיפניס התאים את מילותיו בעקבות הצהרת בלפור, שיצרה תחושת גאולה קְרֵבָה ביישוב העברי. השיר נרקד רבות כ"הורה" והיה מושר בטקסים ובעצרות.

ביצוע נוסף: אליהו הכהן וקהל

עיבוד מאת: יהודה שרת

התווים בכתב ידו של שרת.

מקור: "ספר המועדים, כרך ו': ימי מועד וזיכרון - פורים, ל"ג בעומר, חמישה עשר באב", דביר , תשי"ט 1959

עיבוד מאת: אהרן שפי

עיבוד לחמישיית כלי נשיפה ממתכת.