מֵעֵמֶק לְגִבְעָה, מֵהַר לְהַר,
כְּעַנְנֵי הַסְּתָו גּוֹלְשִׁים בְּסֵדֶר
עֶדְרֵי הַצֹּאן. וְשִׁיר לָהֶם אָז שָׁר
פִּזְמוֹן עָצוּב רוֹעֶה צָעִיר בָּעֵדֶר.
שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים,
בֶּחָלִיל לָכֶם אַנְעִים –
לִי לִי לִי לִי לִי...
אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי עִם חֹם הַיּוֹם
וְהַשָּׁרָב גַּם הוּא לֹא יַפְחִידֵנִי,
כִּי יֵשׁ לִי פְּנַאי לָשֶׁבֶת וְלַחֲלֹם
עַל הַיָּפָה אֲשֶׁר אוֹהֵב הִנֵּנִי.
שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים...מעמק לגבעה, מהר להר,
כענני הסתיו גולשים בסדר
עדרי הצאן ושיר להם אז שר
פזמון עצוב רועה צעיר בעדר.
שתו, שתו, שתו העדרים,
בחליל לכם אנעים -
לי לי לי לי לי...
אני ארעה צאני כחום היום
והשרב גם הוא לא יפחידני,
כי יש לי פנאי לשבת ולחלום
על היפה אשר אוהב הנני.
שתו, שתו, שתו העדרים...
 |
|
מילים: אלכסנדר פן לחן: נחום נרדי, עממי ערבי מֵעֵמֶק לְגִבְעָה, מֵהַר לְהַר,
כְּעַנְנֵי הַסְּתָו גּוֹלְשִׁים בְּסֵדֶר עֶדְרֵי הַצֹּאן. וְשִׁיר לָהֶם אָז שָׁר פִּזְמוֹן עָצוּב רוֹעֶה צָעִיר בָּעֵדֶר. שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים, בֶּחָלִיל לָכֶם אַנְעִים – לִי לִי לִי לִי לִי... אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי עִם חֹם הַיּוֹם וְהַשָּׁרָב גַּם הוּא לֹא יַפְחִידֵנִי, כִּי יֵשׁ לִי פְּנַאי לָשֶׁבֶת וְלַחֲלֹם עַל הַיָּפָה אֲשֶׁר אוֹהֵב הִנֵּנִי. שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים...  פרטים נוספים
|
 |
|
ביצוע: 
