ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (1978, הוצאת מסדה, עמ' 219) כי השיר לפי לחן ערבי, עובד ע"י נחום נרדי לפי המילים של אלכסנדר פן [מ]קבוצת הרועים מ"שיך אבריק". לאחר מכן חיבר לו ליווי רוברט קורנמן.

בעבודת המוסמך של גילה פלם "פעילותה המוסיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל" (1982, האוניברסיטה העברית, עמ' 128)  מזוהה מקור הלחן (בחלקו הראשון בלבד) ע"י אינפורמנט ערבי, מוסא באטאס, כשיר "עבדו חאבב באנדורה". זהו השיר عبدو حابب غندورة عبدو منذر שאפשר לצפות בביצוע שלו מתוך סרט כאן. חנה אהרוני הקליטה לחן זה במילותיו העבריות של אברהם בר עוז "בת החן". 

גם בחלק המשותף בין הלחנים, ההבדלים משמעותיים (בעיקר, המקצב זז למקום אחר בתיבה), והשלד המשותף די בסיסי, כך שאפשר לתהות אם אמנם זיהוי המקור נכון. 

על פי עדות נחום נרדי לציפי פליישר מתאריך 21.4.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 346), השיר יועד להצגה של אלכסנדר פן ומשה זמירי על אודות דוד מפריז שצריך לבוא לקיבוץ. ההצגה, אותה יזם בשנת 1927 ספיר ("צ'לן ובעל חנות כלי נגינה"), לא יצאה לפועל עקב קושי בגיוס מימון. 

השיר בביצועים נוספים:

• השיר מתוך המופע "דבקה פנטזיה". (סרטון)
• אסתר עופרים (סרטון) ובאותו עיבוד גם עם אנריקו מסיאס (סרטון) ובצמד העופרים (הקלטה באיכות טובה)
• עדנה לב (סרטון)
• אריאל זילבר  מתוך "עבודה עברית" 
• שרית חדד ויהודית רביץ (סרטון; תזמון 2:05 [במסגרת מחרוזת])
• מיכאל סינוואני
• טליה סולאן (סרטון)
• חדווה עמרני
• דקלון (שיר שני במחרוזת)
• ג'קי אלקיים