אַל תְּבַקְּשִׁי בְּנִיר וָיַעַר! אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי. בְּכוּר עַבְדוּת, עָמָל וָצַעַר שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי! אַל תְּבַקְּשִׁי אֵי דְּרוֹר יָרִיעַ! אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי. בַּרְזֶל כְּבָלִים צְלִילוֹ יַשְׁמִיעַ שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי! אַל תְּבַקְּשִׁי עַל יָד מִזְרֶקֶת אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי. בִּנְוֵה דִּמְעָה וְשֵׁן חוֹרֶקֶת שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי! וְאִם אָמְנָם תֶּאֶהֱבִינִי לְכִי הֲלוֹם, חֲבִיבָתִי. וְאֶל לִבֵּךְ, אָנָּא אַמְּצִינִי, פֹּה בִּמְקוֹם מְנוּחָתִי!אל תבקשי בניר ויער! אינני שם, חביבתי. בכור עבדות, עמל וצער שם מקום מנוחתי! אל תבקשי אי דרור יריע! אינני שם חביבתי. ברזל כבלים צלילו ישמיע שם מקום מנוחתי! אל תבקשי על יד מזרקת אינני שם, חביבתי. בנווה דמעה ושן חורקת שם מקום מנוחתי! ואם אמנם תאהביני לכי הלום, חביבתי. ואל לבך, אנא אמציני, פה במקום מנוחתי!