מכורתי

העתקת מילות השיר

מְכוֹרָתִי, נוֹף מוֹלַדְתִּי, שְׁאוֹן גַּלִּים בַּיָּם וְצֵל הָרִים סָבִיב, סָבִיב. שְׁאוֹן גַּלִּים בַּיָּם וְצֵל הָרִים סָבִיב, סָבִיב. קוֹל תַּנִּים בַּבָּר. הֶאָח! מוֹלֶדֶת מוֹלַדְתִּי. חָרְשַׁת קָנִים נָמָה וְקוֹל חָלִיל בַּחֲצוֹת הַלֵּיל. חָרְשַׁת קָנִים נָמָה וְקוֹל חָלִיל בַּחֲצוֹת הַלֵּיל. מִדְבָּר, הָרִים וְרוּחַ.מכורתי, נוף מולדתי, שאון גלים בים וצל הרים סביב, סביב. שאון גלים בים וצל הרים סביב, סביב. קול תנים בבר. האח! מולדת מולדתי. חורשת קנים נמה וקול חליל בחצות הליל. חורשת קנים נמה וקול חליל בחצות הליל. מדבר, הרים ורוח.
מילים: אלכסיי קונסטנטינוביץ' טולסטוי
תרגום/נוסח עברי: יצחק יונה לבני (ציגל)
לחן: אלכסנדר טיכונוביץ' גרצ'נינוב
כתיבה: 1856
תרגום/נוסח עברי: 1911

מְכוֹרָתִי, נוֹף מוֹלַדְתִּי,
שְׁאוֹן גַּלִּים בַּיָּם
וְצֵל הָרִים סָבִיב, סָבִיב.
שְׁאוֹן גַּלִּים בַּיָּם
וְצֵל הָרִים סָבִיב, סָבִיב.

קוֹל תַּנִּים בַּבָּר.
הֶאָח! מוֹלֶדֶת מוֹלַדְתִּי.

חָרְשַׁת קָנִים נָמָה
וְקוֹל חָלִיל בַּחֲצוֹת הַלֵּיל.
חָרְשַׁת קָנִים נָמָה
וְקוֹל חָלִיל בַּחֲצוֹת הַלֵּיל.

מִדְבָּר, הָרִים וְרוּחַ.
מכורתי, נוף מולדתי,
שאון גלים בים
וצל הרים סביב, סביב.
שאון גלים בים
וצל הרים סביב, סביב.

קול תנים בבר.
האח! מולדת מולדתי.

חורשת קנים נמה
וקול חליל בחצות הליל.
חורשת קנים נמה
וקול חליל בחצות הליל.

מדבר, הרים ורוח.





 פרטים נוספים


גרסת המשורר   העתקת מילות השיר

 



מְכוֹרוֹתַי...
מכורותיי...




 פרטים נוספים


"חורשת קנים" - הגרסה מ"שירי המזרח" 1925   העתקת מילות השיר

 



חָרְשַׁת קָנִים נָמָה
וְצֵל הָרִים סָבִיב
קוֹל תַּנִּים בַּבָּר!
הֶאָח! מוֹלֶדֶת מוֹלַדְתִּי!
חָרְשַׁת קָנִים נָמָה
וְצֵל הָרִים סָבִיב
מִדְבָּר, הָרִים וְרוּחַ!
חורשת קנים נמה
וצל הרים סביב
קול תנים בבר!
האח מולדת, מולדתי
חורשת קנים נמה
וצל הרים סביב
מדבר, הרים ורוח!




 פרטים נוספים


"חורשת קנים נמה" (גרסת ראש-פינה)   העתקת מילות השיר

 



(מקהלה)
חָרְשַׁת קָנִים נָמָה
בְּצֵל הָרִים סָבִיב, סָבִיב.

(סולן)
מִדְבָּר, הָרִים וְרוּחַ
הֶאָח, מוֹלֶדֶת, מוֹלַדְתִּי.

(מקהלה)
חורשת קנים נמה
בצל הרים סביב, סביב.

(סולן)
מדבר, הרים ורוח
האח, מולדת, מולדתי.




 פרטים נוספים


מתוך "מחמדים" (תרפ"ד 1923)   העתקת מילות השיר

 



[בית שני]
חֻרְשַׁת קָנִים
נָמָה –
נָמָה בַּחֲצִי הַלֵּיל,
הַלֵּיל!
[בית שני]
חורשת קנים
נמה
נמה בחצי הליל
הליל




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)   העתקת מילות השיר

 



Край ты мой, родимый край!
Конский бег на воле,
В небе крик орлиных стай,
Волчий голос в поле!

Гой ты, родина моя!
Гой ты, бор дремучий!
Свист полночный соловья,
Ветер, степь да тучи!


תרגום מילולי מאת משה גורלי   העתקת מילות השיר

 



אַתְּ אֶרֶץ שֶׁלִּי, אַרְצִי מוֹלַדְתִּי,
דַּהֲרַת סוּסִים בִּדְרוֹר.
בַּשָּׁמַיִם צְרִיחוֹת לַהֲקוֹת נְשָׁרִים,
קוֹל זְאֵב בַּשָּׂדֶה.
הוֹי, אַתְּ מוֹלֶדֶת שֶׁלִּי
הוֹי, אַתָּה יַעַר עָבוֹת.
שְׁרִיקַת חֲצוֹת שֶׁל זָמִיר
רוּחַ עֲרָבָה וְעָבִים.

את ארץ שלי, ארצי מולדתי
דהרת סוסים בדרור
בשמיים צריחות להקות נשרים
קול זאב בשדה
הוי את מולדת שלי
הוי אתה יער עבות
שריקת חצות של זמיר
רוח ערבה ועבים




 פרטים נוספים

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

שלמה (סולומון) קוגל 
שנת הקלטה: כנראה שנות השלושים
מקור: תקליטון מסחרי בחברת Columbia

בליווי פסנתר

הקלטות נוספות

על השיר

המקור: אופוס 1 מס' 4 לקול ופסנתר מאת גרצ'נינוב.

משה ביק, בעדותו לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 305:

"כשבאתי לפאריז ועשיתי הכרה עם הקומפוזיטור הרוסי גרצ'אנינוב, בפגישתנו הראשונה, כאשר ישבנו על כוס תה, הוא ביקש אותי להשמיע לו משהו ממנגינות הארץ החדשה, אשר התחילה להתנער. אני התחלתי לחפש בזכרוני מה שרים, ונזכרתי שהשומר בארץ שר שיר - "מכורתי". שמחתי במציאה הזאת, שרתי לו את השיר, קם גרצ'אנינוב, ניגש לארון הספרים שלו, מוציא ספר, ומראה לי – ומתברר שהשיר שלו אבל עבר דרך. החלוצים שלנו הכניסו איזה סלסולים מזרחיים בתוך השיר [הדגמה בתווים].

יצחק קצנלסון מזכיר את השיר בספרו "מחמדים" (תרפ"ד 1923):

שיר עַם זה המושר בשנים האחרונות גם עברית בארץ ישראל. [ראו לעיל גרסת מילים מתוך הספר]

מתוך משה [ברונזפט] גורלי, "ניגונים נודדים", רשומות, סדרה חדשה, כרך ג' (תש"ו), עמ' 267-264, נדפס שנית בתוך תצליל א (תשכ"א, 1960), עמ' 18-17:

לשיר היסטוריה מיוחדת ומחכימה...

יצחק לבני תרגם את השיר לעברית בצורה חופשית  ... בשנת 1911 סמוך לעלותו ארצה מרוסיה. השיר התחבב מאוד על הקהל, וכאמור התפשט במהירות בכל רחבי הגולה כשיר ארצישראלי. .. [ו]נדפס בהוצאות שונות של הקרן הקיימת, בעריכת ש. רוזובסקי, ב"ספר השירים" של א. צ. אידלסון (משנת תרפ"ב), בקובץ "שירי ארץ ישראל" בעריכת ד"ר יעקב שנברג, ואפילו הוקלט בתקליט H.M.Y כ"שיר שומרים בארץ ישראל".

והנה לפנינו קובץ שירים בשם ... "שירי המזרח", נאספו ונרשמו בקרים ביד האמן האתנוגרף א. ק. קונצ'בסקי, בהרמוניזציה של מ. א. סטביצקי ו-ו.ו. פסחלוב, ובעריכתו הכללית של ו.ו.פסחלוב, הוצאת "מוז. סק." מוסקבה 1925. בקובץ הזה, המכיל כמה מחלקות (שירים תורכיים, טטריים, פרסיים וכו') מוקדשת אחת ל"שירים פלשתינאיים". אחד מבין ארבעת השירים במחלקה זו מכונה "חורשת קנים" ומתחת לכותרת כתוב "שיר רועים ערבי-פלשתינאי", אולם שיר זה, "חורשת קנים", במנגינתו וחרוזיו, כפי שוהא נתון כאן כ"שיר רועים ערבי-פלשתינאי" אינו אלא השיר הרוסי "את מולדתי" מאת המשורר אלכסיי טולסטוי והקומפוזיטור אלכסנדר גריצ'אנינוב. "המקור" העברי ותרגומו לרוסית בצירוף תווי הנגינה ניתנו בקובץ זה באותיות רוסיות קיריליות.

פליאה, כיצד לא עמדו המוסיקאים על מקורו של הטכסט שמחברו סופר רוסי מפורסם ועל המנגינה, שמחברה קומפוזיטור רוסי מפורסם. ואין לנו אלא להביא את ההערותה לשירים שנתנו בקובץ הרוסי. "השירים העבריים" [דרבנייבריסקיה] - כתוב במבוא - ששמעתים בקרים יש להם קשר עם הערביים. בשנת 1918 רשמתי מפי יהודי ז. חוטורצקי כמה שירים: "רוח עגום", "חורשת קנים נמה", ו"ושד מנדלי". לפי דברי חוטורצקי שרים את השירים הללו בהברה ספרדית של הלשון העברית רועים פלשתינאים - יהודים זקנים. כעבור שנה וחצי אחרי רישום השירים הללו פגשתי בסביבות אלושטה ערבי מסוריה הצפונית, איקסן צרקס-איתל זדה, בן ארבעים. הוא בא לקרים לרגל עסקיו. בפלשתינה לא חי , הוא שר לפניי שירים ערביים, בין השאר "רוח עגום" ו"חורשת קנים נמה", כמובן בשפה הערבית. לפי איתך זדה, שירים אלה הם שירים ערביים עתיקים. "חורשת קנים נמה" שרה לו אמו בילדותו". עד כאן דברי המאסף, רושם המנגינות והשירים א. קונצ'בסקי, ועתה כמה שורות הסבר שניתנו בפרק "שירי המזרח שנרשמו בקרים" (אנליזה תיאורטית) מאת העורך ו. פסחלוב, יושב ראש הסקציה לאתנוגרפיה שעל-יד הג.א.מ.נ. (המוסד הממלכתי למדע המוסיקה): "כבר באנליזה של השירים, שנכנסו לחלק הראשון של הקובץ, קבענו את האכסוטיות של כמה מלודיות, הרשומות מפי הטטרים שעל החוף המערבי; יש יסוד גדול מזה להיפגש בסגנון המזרחי בשירי הקרימצ'יקאים והערבים - שמבחינה אתנוגרפית משתייכים למשפחת העמים של המזרח הקרוב. את הדמיון בין כמה שירים הנדפסים באוסף הנידון עם המלודיות הערביות-פלשתינאיות מאשר גם הקומפוזיטור מ. פ. גנסין, שהסתכלויותיו המוסיקליות נעשו בפלשתינה ... "השיר המצויין "חורשת קנים" - כותב גנסין - יכול במידה שווה להשתייך לרועים ערבים ויהודים - ספרדים או תימנים, הנמצאים בסביבה תימנית או ערבית. כמה מומנטים בשיר טיפוסיים מאוד ליצירה היהודית, המתקרבת לרצי'טטיב התנכי...

עד כאן דברי המלומדים והמוסיקאים, שאמנם העיקר נעלם מעיניהם, כלומר שהשיר "חורשת קנים" הוא תרגום, שגם הוא וגם מנגינתו נשתנו בפי הבריות בימי הנדודים והתרחקו קצת מן המקור הרוסי... וכאן נשאלת השאלה: האם המלודיה כפי שהעלה אותו גריצ'אנינוב היא שלו מקורית? ...

ביצוע נוסף:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 34




תווים  

 תווי השיר הרוסי






מאמר  

מתוך גליון א של "תצליל".

תגיות




עדכון אחרון: 03.03.2024 15:20:58


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: