הקטן
גופן
הגדל
גופן
שני שושנים
אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן, אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן, הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים. הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם, אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם. בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים, צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים, עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן. וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם. וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת. כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד, יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד, וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם – אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם. וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר, הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים. הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם, אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.אשיר לך שיר עתיק, נושן, אשיר לך זמר על שושן, היה היו לפני שנים שני שושנים, שני שושנים. היה זה כבר, רחוק היום, אחד לבן, שני אדום. בני-גן-אחד, כשני אחים, צמחו עלה, צמחו חוחים, עת בא הבוקר צחור גון פקח עיניים הלבן. וערב בא ורד היום עצם עיניים האדום. ובלילות ובלילות נשבו רוחות בם קלילות. כה לבלבו עד באה יד, יד שקטפה שושן אחד, ואין יודע עד היום - את הלבן, או האדום. ורק יודעים כי הנותר ליבו נשבר, ליבו נשבר, היה היו לפני שנים שני שושנים, שני שושנים. היה זה כבר, רחוק היום, אחד לבן, שני אדום.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אשיר לך שיר עתיק, נושן,
אשיר לך זמר על שושן,
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום.

בני-גן-אחד, כשני אחים,
צמחו עלה, צמחו חוחים,
עת בא הבוקר צחור גון
פקח עיניים הלבן.
וערב בא ורד היום
עצם עיניים האדום.

ובלילות ובלילות
נשבו רוחות בם קלילות.
כה לבלבו עד באה יד,
יד שקטפה שושן אחד,
ואין יודע עד היום -
את הלבן, או האדום.

ורק יודעים כי הנותר
ליבו נשבר, ליבו נשבר,
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום.


 פרטים נוספים


הבית האחרון לפי כתבי אורלנד

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
עַד כִּי סוֹף-סוֹף, חוֹשֵׁב אֲנִי,
נִשְׁבּוֹר נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁנִי...
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
ורק יודעים כי הנותר
לבו נשבר, לבו נשבר,
עד כי סוף סוף, חושב אני,
נשבור נשבר גם השני...
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
ביצוע: ברכה צפירה


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מירה זכאי
עיבוד: מנחם ויזנברג
שנת הקלטה: 1990
נכלל בתקליטור: שיר ארץ



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נעה ביזנסקי
עיבוד: אפרת לוי
שנת הקלטה: יולי 2010
מקור: רסיטל למוסיקה יהודית, המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל
פסנתר: אפרת לוי
קלרנית: טלי הירשפלד

הביצוע תועד גם בווידיאו.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ליאורה ויניק, יוסי לוי
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליט: קולו של הלב

על השיר

בתוכנית "שרתי לך ארצי" (שנות ה-70) מספר דן אלמגור:

השיר נכתב בקפה "כסית" שברחוב דיזינגוף בת"א. זעירא ואורלנד ישבו שם עם נשותיהם. עברה אישה זקנה המוכרת פרחים, שושנים. הם קנו ממנה שני שושנים, וכך, בו במקום, על הספסל בקפה ברחוב דיזינגוף, נולד השיר על שני השושנים.


לשיר ריקוד מאת אליהו גמליאל (משנת 1968)


ביצועים נוספים:

לצפייה:

להאזנה:

באותו הלחן ובהשראה מסוימת של המילים חובר השיר הפנימי של הגבעטרון בתחילת דרכו "שני מטאטאים". צפו כאן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

פרחים   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם