חג (לחן גולדמן)

העתקת מילות השיר

נִיבִים דּוֹבְרִים אֵלַי: זִרְעִינוּ בְּמַעֲנִית לֵבָב; וְיוֹם יַגִּיעַ וְהָיִינוּ לְשִׁבֳּלֵי זָהָב. וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ פִּרְחֵי דָגָן לָבֹר, וְהֵלֶךְ דַּל בִּמְלִילוֹתַיִךְ רַעֲבוֹנוֹ יִשְׁבֹּר. חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ, בְּמַעֲנִית הַלֵּב, וּבוֹאוּ, בּוֹאוּ, זָר וָרֵעַ, לְחַג קָצִיר קָרֵב.ניבים דוברים אליי: זרעינו במענית לבב; ויום יגיע והיינו לשיבולי זהב. וילד רך יבוא אלייך פרחי דגן לבור, והלך דל במלילותייך רעבונו ישבור. חרוש, חורש, וזרע, זורע, במענית הלב, ובואו, בואו, זר ורע, לחג קציר קרב.
מילים: רחל בלובשטיין
לחן: פנחס גולדמן
כתיבה: תרצ"א

נִיבִים דּוֹבְרִים אֵלַי: זִרְעִינוּ
בְּמַעֲנִית לֵבָב;
וְיוֹם יַגִּיעַ וְהָיִינוּ
לְשִׁבֳּלֵי זָהָב.

וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ
פִּרְחֵי דָגָן לָבֹר,
וְהֵלֶךְ דַּל בִּמְלִילוֹתַיִךְ
רַעֲבוֹנוֹ יִשְׁבֹּר.

חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ,
בְּמַעֲנִית הַלֵּב,
וּבוֹאוּ, בּוֹאוּ, זָר וָרֵעַ,
לְחַג קָצִיר קָרֵב.
ניבים דוברים אליי: זרעינו
במענית לבב;
ויום יגיע והיינו
לשיבולי זהב.

וילד רך יבוא אלייך
פרחי דגן לבור,
והלך דל במלילותייך
רעבונו ישבור.

חרוש, חורש, וזרע, זורע,
במענית הלב,
ובואו, בואו, זר ורע,
לחג קציר קרב.



הקלטת שדה
ביצוע:

 

מועדון גימלאים - עין כרמל 
שנת הקלטה: 24.7.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במסגרת מפגש היכרות של חברי המועדון עם פרוייקט זֶמֶרֶשֶת.

בהקלטה זו מצטרפים המשתתפים לביצועו של יעקב גורדון, חבר עין כרמל, שהושמע בעת המפגש.

הקלטות נוספות

על השיר

מרים ויואב אהרוני חקרו את המלחין האלמוני:

השיר היה מוּכָּר בשעתו לכל אוהבי הזמר בארץ. אהבו לשיר אותו בזכות המילים המלבבות הנכנסות היישר ללב, וגם בזכות הלחן הפשוט והמתנגן, שהלם את האופי הצנוע והכובש של השיר. לשיר היו גם מנגינות נוספות, כמו לרבים משירי רחל, כפי שעוד נספר בהמשך, אך מיהו שחיבר את הלחן הזה, ה"עממי"?

בחוברת המצורפת לתקליטור "הלילות בכנען – שירי ראשונים (1946-1882)", שהוציא המרכז לחקר המוסיקה היהודית בירושלים, מציין יעקב מזור שמקורו של הלחן טרם אוּתר. גם בספרָהּ של נתיבה בן-יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" כתוב שלא ידוע מיהו המלחין. באחת מתוכניות הרדיו שלה השמיעה בן-יהודה את השיר וציינה ששם המלחין, שנודע לה זה עתה מעטיפת התקליט, הוא אברהם דאוס. בעקבות זאת התקשר מאזין מקיבוץ נען ואמר שאת השיר הלחין, למיטב זכרונו, חבר קיבוץ נען יהודה אורן.

ככל הידוע לנו, אף אחד מאלה לא חיבר את הלחן המוּכָּר. אנו מניחים ששמו של אברהם דאוס שורבב בטעות לעטיפת התקליט על-ידי מישהו שידע שהשיר הולחן בקיבוץ גבת. המוסיקאי היֶקֶה דאוס חי אמנם בגבת, אך הלחן שבו אנו מדברים הושר בגבת ובארץ כולה הרבה לפני בואו לשם באמצע שנות הארבעים. יתר על-כן, דאוס אכן חיבר מוסיקה לשיר "חג", אבל זהו לחן אחר. שמו של יהודה אורן הועלה, אנו מניחים, על-ידי מי ש"ידע" שמקור השיר בנען. ואכן, יש לשיר לחן שמקורו בקיבוץ נען, הלא הוא הלחן היפה של דוד זהבי, שבנעורינו שרנו אותו בעיבוד למקהלה בשני קולות. לחן נוסף, שלישי, חיבר, יהודה אנגל.

מיהו, אם כן, המלחין האלמוני ש"טרם אוּתר"? למיטב ידיעתנו, זהו פנחס גולדמן. על כך מעידים חברים ותיקים מגבת ומיפעת – קיבוצים שבהם היה גולדמן חבר במשך שנים רבות. כן מעידים על כך בביטחון בניו של גולדמן – ישראל, שולמית וגיורא.

שירה של רחל "חג" הוא, ככל הידוע לנו, השיר היחידי מבין המנגינות שחיבר גולדמן שזכה להיות מוּשָׁר במשך שנים רבות בעמק וגם ברחבי הארץ.

מוסיפה מרים אהרוני (26.7.2009):

לאחרונה גיליתי כי בהגדה של פסח של קבוצת השרון משנת תרצ"ז [1937] ישנו בסוף דף שירים, ביניהם גם השיר הזה, ורשום למעלה: מילים – רחל, לחן – פ.גולדמן. התרגשתי למצוא את זה, מפני שמדובר במסמך מאותה שנה שבה הצטרף גולדמן לגבת וכנראה שהלחן היה עוד טרי לגמרי [השיר עצמו נכתב בתרצ"א].

ראו את השיר גם בלחנים נוספים: לחן יהודה אנגל, לחן אברהם דאוס, לחן דוד זהבי.

ביצועים נוספים:

  • מרים הראל, שלמדה את השיר בתנועת גורדוניה בפולין (תזמון 32:50)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

מקור: "מחברות מאיר נוי", עמוד 54-55 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 6









עדכון אחרון: 21.07.2023 00:56:26


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: