אני עומדת במעגל

אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמַּעְגָּל וּמַבִּיטָה סְבִיבִי אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי לַחֲבֵרָה שֶׁלִּי בַּיַּעַר, בַּיַּעַר, בַּיַּעַר נִרְקֹד, נִרְקֹד בַּיַּעַר, בַּיַּעַר, בַּיַּעַר נִרְקֹד!אני עומדת במעגל ומביטה סביבי אני מושיטה את ידי לחברה שלי ביער, ביער, ביער נרקוד, נרקוד ביער, ביער, ביער נרקוד!

זיהוי מחברת המילים לפי בתה איילה גורן קדמן. לפי העדות, המובאת בספרו של נתן שחר "שירת הנוער" (תשע"ח 2018), עמ' 302, הערה 42, גורית קדמן חיברה את מילות השיר בעת שעבדה בכפר הנוער בן שמן [כלומר בשנים 1929 עד 1931], והיער הנזכר בשיר הוא יער בן שמן. מהמילים אפשר להבין כאילו השיר מלווה ריקוד נוסח "בן לוקח בת", אך לפי עדות-המשך טלפונית ליוסף גולדנברג, 9.8.18.  השיר ליווה ריקוד שבו בהתחלה רוקד זוג אחד ובמילים "מושיטה את ידי" מזמינים ילדים נוספים עד שכל הילדים רוקדים בזוגות.

הטקסט תועד לראשונה ב"רשומות: מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל", הסדרה החדשה,כרך ד' [תש"ז], עמ' 191, מתוך אוסף יעקב צדקוני. צדקוני שמע את השיר מילדי בית-ספר עממי (=יסודי) בתל אביב. שם תועדו מאותו מקור גם "פעם הייתי בתימן" ו"על שפת הנחל". עם זאת,לפי עדות ימימה טשרנוביץ', נחמה מיוחס, או רות גורדון בעת הקלטתן (לא ברור מי מהן דוברת) השיר ותיק מאוד (מתייחסות כנראה לשנות העשרים או תחילת שנות השלושים.  לפי עדות אורה בן יוסף, שרו את השיר כבר בתחילת שנות הארבעים. 

חלקו הראשון של הלחן מופיע בשינויים קלים גם בלחן האוקראיני "אביגיל" (ראו שם הרחבה על מקור הלחן) ובווריאנטים הקרובים "בא הכלב" ו"חור בלבנה" (לחן לא ידוע). לפי עדות איילה גורן קדמן (ראו לעיל) מקור המנגינה גרמני, אך היא לא הכירה את השיר בגרמנית. בשני מקורות נוספים מוצא השיר אחר - בשירון "הגן רוקד" (מפעלי תרבות וחינוך, תשל"ח) רשום כי "הלחן סקנדינבי, המילים: תרגום מלועזית" ומנשה גפן כותב כי "חרוזים אלה הם העתקה מיכנית של זמר-מחול שוודי" (ולא ברור אם הכוונה גם ללחן). ראו "זמר עם מהו" בתוך "מתחת לעריסה עומדת גדיה: בנתיבי הזמר היהודי", עמ' 238. 

(תודה לאורי יעקובוביץ' על הבאת זיהוי הלחן האוקראיני [מטעם ד"ר בתיה באיאר ז"ל] ועל הבאת המקורות הטוענים למוצא שוודי-סקנדינבי.)

ביצועים נוספים:

• מרים פרופס (1969) 
• עוזי [מאירי?], ריקי מנור ואופירה גלוסקא
• ציפי שביט (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים", תזמון 19:53).
• האחים והאחיות (במחרוזת מתוך "בן לוקח בת", תזמון 1:08)

מקור: "הכול בכול מכל כול", 1999?, עמוד 19

גרסה המתאימה לרוב הביצועים. חנה אהרוני שרה ב-1/8 ה-5 של תיבה 1 מי במקום פה, וזו גם הגרסה הזכורה מילדות לרושם התווים.

עיבוד מאת: אהרן שפי

מספר המעבד (ינואר 2023): זו "אנתולוגיה" שערכתי ועיבדתי לכלי נשיפה מעץ. את רוב השירים ניגנתי בשעתו בתנועה ובהכשרה במפוחית יד. אין לי ספק שיש לשמר את השירים הנפלאים הללו. יש מהם שצמחו בארץ, יש שירי גולה, ויש שיובאו מארצות שונות, כפולין, ליטא, רוסיה, אוקראינה ועוד. בחלק מהם נועצתי בגיל אלדמע לרִענון. ותיקים מאוד בוודאי חשים ברגליהם את הולם הרקיעה וזוכרים את צלילי המפוחיות. ואולי גם העבירו את כל אלה לרגלי ואוזני הצאצאים.

המחרוזת מכילה מנגינות רבות שרובן נמצאות באתר וחלקן זמינות בו במספר טקסטים:

• תזמון 00:00: ילד ילד היזהרה (טקסטים נוספים בלחן זה: פיל-פילון לבית שנהבי; אבטיח אבטיח; במגדיאל במגדיאל)
• תזמון 00:23: אני עומדת במעגל
• תזמון 00:52: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 1:22: טרויקה / שיר הקיבוץ הארצי / צ'רקסייה לשלשות
• תזמון 2:23: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 2:52: שיר צועני שזומר במקווה ישראל ("ניי ניי ניי")
• תזמון 3:21: טלעת מן בית אבוה (עם פתיח ומעבר סיום מאת המעבד)
• תזמון 4:06: צ'רקסייה כפולה
• תזמון 4:35: צ'רקסייה
• תזמון 5:08: מעבר/מנגינה לא מזוהה
• תזמון 5:18: בן לוקח בת (טקסט נוסף בלחן זה: זבחו זבחי צדק)
• תזמון 5:48: מי זה מסתובב שם
• תזמון 6:18: מגרד לי פה (כולל פתיח מאת המעבד)
• תזמון 7:09: איש חסיד היה
• תזמון 8:01: האוטו שלנו בלחן רוסי (טקסטים נוספים בלחן זה: ולס בן-שמן; הטלה)
• תזמון 8:36: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 8:58: חת שתיים שלוש ארבע
• תזמון 9:27: פעם הייתי בתימן (טקסט נוסף בלחן זה: ראיתי את הברון)
• תזמון 9:43: יש לנו תיש (טקסט נוסף בלחן זה: כולם קוראים לי בובה)
• תזמון 10:01: יופאידייה