לידה: 19.8.1903
פטירה: 22.2.1979
עִמָּנוּאֵל הָרוּסִי
תפקידים באתר: מחבר, מלחין
לידה: 19.8.1903
פטירה: 22.2.1979
לידה: 19.8.1903
פטירה: 22.2.1979
ביוגרפיה
עמנואל (ינון) הרוסי (נובוגרבלסקי), (19.8.1903 – 22.2.1979), נולד בעיר ניקולייב שברוסיה (כיום בדרום מערב אוקראינה), בשם עמנואל נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי (מעבר-חדש). בגיל שלוש כבר למד עברית ואביו לקח לו מורה שילמד אותו עברית בהגייה ספרדית.
מגיל צעיר החל לכתוב, ובגיל שש הגיע לאודסה בשביל לפגוש את ביאליק – ש"יראה את הילד שכותב בעברית". ב1920/1921 עבר לאודסה והחל ללמוד רפואה. אחרי שנה אחת הופסקו לימודיו בגלל פעילות ציונית בה עסק (בתנועת ה"ציונים סוציאליסטים"), יותר מאוחר ניסה לזמן קצר ללמוד מקצוע נוסף, אך גם אותו לא השלים. בזמן שהותו באודסה, הכיר מספר אנשי תרבות עבריים, בינהם גם את אביגדור המאירי.
הרוסי נאסר בקיץ 1924 לחצי שנה והשלטונות נתנו לו שתי אפשרויות; להישלח לסיביר, או לעזוב את המדינה.
באותה שנה הוא עלה לארץ.
בארץ ישראל הוא התחיל לעבוד ב"מקווה ישראל" ואחר כך עבד בחיפה, במזח. באותה תקופה התגורר בחיפה אצל משפחת שלונסקי (אמו ואמא של שלונסקי היו בנות דודות). היה חבר ב"גדוד העבודה", כשעבד בייבוש "ביצות כברה" (באזור זכרון יעקב) חלה בקדחת שחור השתן. בעקבות המחלה חדל לעבוד ב"עבודת פועלים". הוא עבר לתל אביב, שם עבד כעיתונאי (בין היתר גם ב"הארץ", "דבר" וב"משמר לילדים" שם פירסם שירים), ונמנה עם הכותבים לתיאטרון "הקומקום".
בשנת 1929, (בזמן המאורעות) לקח חלק בקבוצה שהגנה על תל אביב – יפו. אז גם נכתב השיר "שכב בני", שנכתב לרגל הולדת הבן הבכור, אבנר, שנולד בעיצומם של המאורעות. בין השנים 1932-1936 עבד ב"יריד המזרח" בתפקיד איש הפרסומת (יחצ"ן), עם פרוץ מאורעות תרצ"ו הופסקה פעילות "יריד המזרח". אחר כך עבד ב"כופר היישוב" (ארגון לאיסוף כספים עבור ה"הגנה"), שם עבד כאחראי על יחסי ציבור ופרסום. (מאוחר יותר נקרא הארגון "מגבית ההתגייסות וההצלה"). בשנת 1948 עבד בתור איש יחסי הציבור של משרד הביטחון, ואחר כך היה אחראי על תלונות הציבור במשרד. בשנת 1951 עבר לנוף ים - הרצליה.
בין השנים 1928-1934 לקח חלק בפעילות תיאטרון "המטאטא". היה ממקימיו וכתב שירים ותוכניות לתיאטרון, בין היתר: "המנון המטאטא", "דודה הגידי לנו כן", "הגמל המעופף", " המנון לתוצרת הארץ".
עמנואל הרוסי לא נקרא כך רק בהשראת עמנואל הרומי (כפי שרבים סבורים). שתי סיבות לשם: האחת (שהיא הפחות עיקרית) - בתקופה בה היה בגדוד העבודה היו שני אנשים בשם עמנואל; עמנואל הרוסי, ועמנואל נוסף שכינויו נקבע גם כן על פי מוצאו. הסיבה השניה; כשהיה ילד בניקולייב יצאה בעיר חוברת בעברית בשם "הציוני הקטן", בחוברת (שיצאה בכתב יד) הופיעו כתביהם של ילדי העיר, בין היתר של עמנואל. אביו שמר את השירים שכתב עמנואל ואסף אותם במחברת עליה כתב בכתב הפנינים שלו: "מחברות עמנואל הרוסי", על משקל "מחברות עמנואל הרומי". על שיריו חתם גם בשם "מעברה חדתא" , שם בו השתמש מאוחר יותר גם בכתיבתו העיתונאית ב"הארץ".
אהבתו הגדולה הייתה השפה העברית. הוא נהג "לאסוף" מילים, והיה רושם מילים חדשות בפנקסו. מסיבה זו החל בלימודי גמרא - לשם הכרת שורשי העברית. פרט לעברית ורוסית ידע גם לטינית, גרמנית, יידיש, ואנגלית (שלמד בהתכתבות). אהב שירה חסידית (של יהדות חב"ד, רוב מנגינות החסידות נשאבו מתרבות אוקראינה), חלק משיריו חוברו לאותן מנגינות ("תשרי סבא"), ומבין המלחינים הקלאסיים היה אהוב עליו בעיקר גריג.
בין חבריו הטובים היה אברהם (אברשה) ארסט, עימו היה נוסע ומרצה בפני אנשי "גדוד העבודה", וגם מרדכי זעירא, איתו שיתף פעולה לא מעט. שיתופי פעולה נוספים היו גם עם היוצרים משה וילנסקי ויששכר מירון.
- עמנואל הרוסי בויקיפדיה
- עמנואל הרוסי באתר תנועת העבודה
- האזינו כאן לשיחה של עמנואל הרוסי עם דן אלמגור.
האזינו לשירי עמנואל הרוסי
ברדיו זמרשת
שירים שהלחין
שירים שחיבר את מילותיהם
1. אביגיל
(רד השמש רד בגיא)
2. אורחת גמלים
(דין דין דן)
3. אישה וסימניה
(הוא יפה עיניים)
4. אל הכפר
(מן העיר, מן הכרך)
5. אל תירא
(אל תירא עבדי יעקב הוי חלמתי חלום)
6. ארצנו
(שוכנת ארצנו החמודה)
7. אש אש מדורה
(אש אש מדורה הורה הורה מסביב)
8. בונים סוכה
(פטיש מסמר ניקח מהר)
9. בין הרים ובין סלעים (לחן "אביגיל")
(בין הרים ובין סלעים)
10. בן לעמא עניא
(בן לעמא עניא)
11. גימ"ל
(כף בית אותיות)
12. גשם לשם
(גשם לשם הרף כבר)
13. דודה הגידי לנו כן
(דודה הגידי לנו כן)
14. האמינה
(המלקוש מתוק)
15. הבה ונתפייסה (נוסח "המטאטא")
(הבה ונתפייסה הן קומוניסטים אנו)
16. הבה נגילה (עמנואל הרוסי)
(עז גדולה כמו גדי רוקדת)
17. הגמל המעופף
(ליריד המזרח)
18. הוי אך נעים
(הוי, אך נעים)
19. הורה נהלל (נוסח עמנואל הרוסי)
(לילה לילה עת יגיח)
20. היום לפנינו גדול
(עם השחר אחא יצאנו)
21. הלוואי והיה זה אמת
(שלום עליכם בני ישראל)
22. המנון הסנדלרים
(ישראל עם יקר)
23. המנון ל"הפועל"
(שירת המרד עולה מזדמרת)
24. המתנדבים לספר
(אפור אלמוני הוא גדודנו)
25. הסבל
(יתברך הרחמן)
26. הסו הסו
(הסו הסו אל שאון)
27. העגלון
(לאן תיסע? לטחנה)
28. הקוזאקים
(קוזקים אנחנו)
29. התזכור?
(התזכור עוד את ליל הירח)
30. זמר לפורים
(שתו אחים שתו כוסכם)
31. זמר לתוצרת הארץ
(אלף זו ארץ)
32. חמישה כושים אנו
(צ'ים-צ'י צ'ים-צ'י)
33. יחפים
(מי אנחנו? יחפים)
34. ירושלים עיר הקודש
(תשרי סבא פנה עורף)
35. ישיבת ועד הפועל
(כבר גמרו תודה לאל)
36. כבר ערב סוכות
(פטיש מסמר ניקח מהר)
37. כולו שלך
(אם איש יאמר לך בת)
38. להורתנו הורה
(שירו שיר תודה)
39. לצחצח נעליים
(יסופר ולא יאומן)
40. סודות מן החדר
(אתם חושבים אני ידעתי)
41. סוכות
(פטיש מסמר ניקח מהר)
42. על שפת הים בבת גלים (לחן לא ידוע (רוסי))
(על שפת הים)
43. על שפת הים בבת גלים (לחן לא ידוע 1)
(על שפת הים בבת גליתה)
44. על שפת הים בבת גלים (לחן לא ידוע 2)
(על שפת הימו בבת גלימה)
45. פור-פורים
(פור - פור - פור - פורים)
46. צבא קבע
(העם תובע נצחון)
47. קציר בעמק
(עת עמוד השחר)
48. רועה קטן
(עדרים דודי נתן)
49. שיר הנוער הכובש
(לנו לא נתן האל)
50. שיר השומר
(מקצות הגיא)
51. שיר השירים לשיכורים
(שימעו הרים)
52. שיר ערש לבובה
(הסו כלב ודובון)
53. שירת המטאטא
(אוי מה רב)
54. שכב בני
(שכב בני, שכב במנוחה)
55. שקט בבקשה
(נוער טוהר חיילים)
56. שקט שקט החנוכיה דולקת (לחן שטרנקלר)
(שקט שקט החנוכיה דולקת)
57. שקט שקט, החנוכיה דולקת (לחן זעירא)
(שקט, שקט, שקט, שקט)
58. שקט שקט, החנוכיה דולקת (לחן לא ידוע)
(שקט שקט שקט שקט)
59. תל אביב
(תל תל תל תל תל אביב)
