בין חגווי הסלע

העתקת מילות השיר

וְהָיָה בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם, וְרוּחַ מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב כִּי יִלְחַשׁ לָרֹתֶם הַנָּם, לִמְעוֹנִי בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע, הָעֶלֶם, תָּבוֹאָה עָדַי! תַּעֲלוּמוֹת יִתְלַחֲשׁוּ צִ'ינָרִים יָרֵחַ שָׁם יָהֵל בַּגַּיְא. אֵלַי! דְּמִי הַלַּיִל הִגִּיעַ, הַזָּמִיר כְּבָר עָמַד מֵרֹן. בּוֹא! אָבִי עַל תּוֹעֲפוֹת יַיְלָה שָׁם יִנְהַג אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן. אֲנִי בַּאֲבִיב יָמַי רַעֲנָנָה, שְׁחַרְחֹרֶת וְיַעֲלַת חֵן, כַּגַלִּים יָנוּעוּ שְׁנֵי שָׁדַי, וְשִׁנַּי יַלְבִּינוּ מִשֵּׁן. לִרְגָעִים תֻּצַּתְנָה, תִּדְעַכְנָה שְׁתֵּי עֵינַי שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם, אֲנִי - אֵשׁ, אֵשׁ חֶשֶׁק, אֵשׁ תַּאֲוָה, אֵלַי בּוֹא - הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם.והיה בחשכת הערב כי יתכס בערפל הים, ורוח מאצל הנגב כי ילחש לרותם הנם, למעוני בין חגווי הסלע, העלם, תבואה עדי! תעלומות יתלחשו צי'ינרים ירח שם יהל בגיא. אלי! דמי הליל הגיע, הזמיר כבר עמד מרון. בוא! אבי על תועפות יילה שם ינהג את עדרי הצאן. אני באביב ימי רעננה, שחרחורת ויעלת חן, כגלים ינועו שני שדיי, ושיניי ילבינו משן. לרגעים תוצתנה, תדעכנה שתי עיניי שעמקו מתהום, אני - אש, אש חשק, אש תאווה, אלי בוא - הן כבר רד היום.
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: לא ידוע
כתיבה: מיכאילובקה, 1895

וְהָיָה בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב
כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם,
וְרוּחַ מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב
כִּי יִלְחַשׁ לָרֹתֶם הַנָּם,

לִמְעוֹנִי בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע,
הָעֶלֶם, תָּבוֹאָה עָדַי!
תַּעֲלוּמוֹת יִתְלַחֲשׁוּ צִ'ינָרִים
יָרֵחַ שָׁם יָהֵל בַּגַּיְא.

אֵלַי! דְּמִי הַלַּיִל הִגִּיעַ,
הַזָּמִיר כְּבָר עָמַד מֵרֹן.
בּוֹא! אָבִי עַל תּוֹעֲפוֹת יַיְלָה
שָׁם יִנְהַג אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן.

אֲנִי בַּאֲבִיב יָמַי רַעֲנָנָה,
שְׁחַרְחֹרֶת וְיַעֲלַת חֵן,
כַּגַלִּים יָנוּעוּ שְׁנֵי שָׁדַי,
וְשִׁנַּי יַלְבִּינוּ מִשֵּׁן.

לִרְגָעִים תֻּצַּתְנָה, תִּדְעַכְנָה
שְׁתֵּי עֵינַי שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם,
אֲנִי - אֵשׁ, אֵשׁ חֶשֶׁק, אֵשׁ תַּאֲוָה,
אֵלַי בּוֹא - הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם.
והיה בחשכת הערב
כי יתכס בערפל הים,
ורוח מאצל הנגב
כי ילחש לרותם הנם,

למעוני בין חגווי הסלע,
העלם, תבואה עדי!
תעלומות יתלחשו צי'ינרים
ירח שם יהל בגיא.

אלי! דמי הליל הגיע,
הזמיר כבר עמד מרון.
בוא! אבי על תועפות יילה
שם ינהג את עדרי הצאן.

אני באביב ימי רעננה,
שחרחורת ויעלת חן,
כגלים ינועו שני שדיי,
ושיניי ילבינו משן.

לרגעים תוצתנה, תדעכנה
שתי עיניי שעמקו מתהום,
אני - אש, אש חשק, אש תאווה,
אלי בוא - הן כבר רד היום.




 פרטים נוספים


נוסח "צלילי הארץ" (שם בלחן אידלזון)   העתקת מילות השיר

 



וְהָיָה בַּנֶּשֶׁף, בָּעֶרֶב
כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם,
וְרוּחַ מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב
כִּי לָאַט לָרֹתֶם הַנָּם,

[בית שני שורה שלישית]
תַּעֲלוּמוֹת יִתְלַחֲשׁוּ הָאֵלוֹנִים

[בית שלישי שורה שלישית]
בּוֹא! אָבִי עַל תּוֹעֲפוֹת כְּנַעַן

והיה בנשף, בערב
כי יתכס בערפל הים,
ורוח מאצל הנגב
כי לאט לרותם הנם,

[בית שני שורה שלישית]
תעלומות יתלחשו האילונים

[בית שלישי שורה שלישית]
בוא! אבי על תועפות כנען




 פרטים נוספים


מפנקסה של איה רופין   העתקת מילות השיר

 



והיה בחשכת הליל...


 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

ותיקי "המחנות-העולים" 
שנת הקלטה: 11.8.1990
נכלל בתקליטור: הלילות בכנען
הלילות בכנען
הקלטות נוספות

על השיר

טשרניחובסקי נתן לשיר תת-כותרת "שיר טטרי", ובעקבותיה הלחן מזוהה לעתים כ"עממי טטרי". אין ביטחון כי אכן קיים לחן טטרי שאליו חובר השיר, מה גם שאפשר שטשרניחובסקי התכוון בכלל לאופי הטקסט.

לחן השיר המוכר כיום תועד בדפוס כבר בשנת 1916 בספר International Hebrew Wedding Music בעריכת וולף קוסטקובסקי (Wolf Kostakowski) תחת הכותרת "בין חגווי הסלע". בנוסח ההוא השורה האחרונה חוזרת פעמיים במדויק (כמו למשל בהקלטת ותיקי המחנות העולים), במקום בסיום ראשון פתוח וסיום שני סגור כפי שהתקבל מאוחר יותר (כמו למשל בהקלטת אירוע זמרשת). מקור נוסף מוקדם יחסית ללחן הוא כרך 9 של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון (1932). הכרך מוקדש לשירי עם של יהודי מזרח אירופה, ורובו שירים עם טקסט ביידיש אך כולל גם מעט שירים בעברית ואפילו כאלה שאידלזון שמע בארץ ישראל. במקור זה הלחן נדפס ללא מילים וללא כותרת.

יודקה בן-דוד סיפר לאורי יעקובוביץ' (ב-17.10.2010) ולאביתר כהן (ב-6.12.2011) כי לחן השיר מקורו בשיר יידי שמסופר בו על "ילד שכל הזמן מציק לאימו: אמא למה את לא אומרת לי איפה אבא? הילדים צוחקים עלי בבית המדרש וברחוב לכולם יש הורים. רק אותך אני רואה אמא. אז היא לא מתאפקת ולוקחת אותו לבית הקברות ומראה לו שם את המצבה של אבא שלו". יש להדגיש כי יודקה אמר שאינו מכיר את השיר וציין בהקשר זה את אליהו הכהן; ייתכן שממנו שמע את תוכן השיר היידי. נשמח לכל בדל מידע על השיר היידי.

ביצועים נוספים:

לחנים נוספים:

  • לחן מלודז'
  • לחן אברהם צבי אידלזון. חלוקת הבתים של אידלזון שונה: בתים 4-3 חוזרים על לחן בתים 2-1, ואילו הבית החמישי שונה, אמנותי יותר והבעתי מאוד, אולי ברוח "שר היער" של שוברט. המילה "אליי" בתחילת הבית השלישי מופקעת אל חלק הסיום.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  



תווים  

מקור: "International Hebrew Wedding Music", Nat Kostakowski, 1916



תגיות




עדכון אחרון: 15.05.2024 13:23:20


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: