במגדיאל במגדיאל

בְּמַגְדִּיאֵל, בְּמַגְדִּיאֵל הַקַּדַּחַת נְפוֹצָה וּצְרִיכִים הַחֲלוּצִים לְיַּבֵּשׁ אֶת הַבִּצָּה. אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח, בַּקַּדַּחַת עוֹד תִּקְדַּח, בְּקוֹנְיָאק וּבְחִינִין אַל תַּאֲמִין. אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח תְּעָלוֹת נַחְפֹּר בַּסָּךְ, וּבְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נִתְקַיֵּם. קְבוּצַת פִּינְסְק עָמָל כּוֹבֶשֶת, קְבוּצַת פִּינְסְק נֶאֱמָנָה וְשׁוֹלַחַת חֲבֵרֶיהָ לְמַגְדִּיאֵל בִּרְנָנָה. אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח... מַיִם אֵין לִשְׁתּוֹת, חֶבְרַיָּא, וְלָכֵן תִּשְׁתּוּ קוֹנְיָאק, מַיִם אֵין לְהִתְרַחֵץ - בְּמָחוֹל צֵא, גִּיל וּצְחַק. אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח... כִּקְבוּצַת פִּינְסְק וּפְלֻגּוֹתֶיהָ (בביצוע: וּבְנוֹתֶיהָ) בְּמַגְדִּיאֵל אֵין קְבוּצָה, (בביצוע: פְּלֻגָּה) לְמָרָק פֵּרוֹת וְאֹרֶז (כך בביצוע. התקני: לִמְרַק) לְקַדַּחַת וְחֶדְוָה. אַל יֵאוּשׁ, אַל פַּחַד, אָח...במגדיאל, במגדיאל הקדחת נפוצה וצריכים החלוצים לייבש את הביצה. אל יאוש, אל פחד, אח, בקדחת עוד תיקדח, בקוניאק ובחינין אל תאמין. אל יאוש, אל פחד, אח תעלות נחפור בסך, ובאם ירצה השם נתקיים. קבוצת פינסק עמל כובשת, קבוצת פינסק נאמנה ושולחת חבריה למגדיאל ברננה. אל ייאוש, אל פחד, אח... מים אין לשתות, חבריא, ולכן תשתו קוניאק, מים אין להתרחץ - במחול צא, גיל וצחק. אל ייאוש, אל פחד, אח... כקבוצת פינסק ופלוגותיה במגדיאל אין קבוצה, למרק פירות ואורז לקדחת וחדווה. אל ייאוש, אל פחד, אח...

מספר אלי סט (בן קיבוץ גבת):

שיר מקומי, שיר הווי והיסטוריה של קיבוץ גבת. הקיבוץ נוסד ב- 1926 על חורבת ג'בתא, שבעמק יזרעאל, ע"י קבוצת חלוצים שנקראה "הקבוצה ע"ש קדושי פינסק". עד אז שהה חלק מהקבוצה ב"תלפיות", ירושלים וחלק אחר ב"עין גנים" (כיום פתח תקווה), עיקר עיסוקה של קבוצה זו היה בייבוש "ביצות מגדיאל" (כיום באזור "הדר-השרון"). פניה עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ גבת, עם חברה לחיים אהרון (ארקה) ישראלי (ויינר), ב- 1930. ע"פ השערתה של נכדתם יונת שחר, פניה כתבה את השיר בעקבות חשיפתה להווי הקבוצה מ"עין גנים" וייבוש ביצות מגדיאל, שנכתבו ע"י חבר הקבוצה חיים גבתי, בעת שהשתתפה בעריכת ספר שהוציא לאור קיבוץ גבת על תולדותיו: "גבת מקורות וקורות", 1937. יתכן שהשיר נכתב לאירוע מקומי טרם יצא הספר לאור; ב- 1936 חגג קיבוץ גבת 10 שנים לעליה על הקרקע.                    השיר הושר למנגינת "ילד ילד הזהרה".

עיבוד מאת: אהרן שפי

מספר המעבד (ינואר 2023): זו "אנתולוגיה" שערכתי ועיבדתי לכלי נשיפה מעץ. את רוב השירים ניגנתי בשעתו בתנועה ובהכשרה במפוחית יד. אין לי ספק שיש לשמר את השירים הנפלאים הללו. יש מהם שצמחו בארץ, יש שירי גולה, ויש שיובאו מארצות שונות, כפולין, ליטא, רוסיה, אוקראינה ועוד. בחלק מהם נועצתי בגיל אלדמע לרִענון. ותיקים מאוד בוודאי חשים ברגליהם את הולם הרקיעה וזוכרים את צלילי המפוחיות. ואולי גם העבירו את כל אלה לרגלי ואוזני הצאצאים.

המחרוזת מכילה מנגינות רבות שרובן נמצאות באתר וחלקן זמינות בו במספר טקסטים:

• תזמון 00:00: ילד ילד היזהרה (טקסטים נוספים בלחן זה: פיל-פילון לבית שנהבי; אבטיח אבטיח; במגדיאל במגדיאל)
• תזמון 00:23: אני עומדת במעגל
• תזמון 00:52: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 1:22: טרויקה / שיר הקיבוץ הארצי / צ'רקסייה לשלשות
• תזמון 2:23: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 2:52: שיר צועני שזומר במקווה ישראל ("ניי ניי ניי")
• תזמון 3:21: טלעת מן בית אבוה (עם פתיח ומעבר סיום מאת המעבד)
• תזמון 4:06: צ'רקסייה כפולה
• תזמון 4:35: צ'רקסייה
• תזמון 5:08: מעבר/מנגינה לא מזוהה
• תזמון 5:18: בן לוקח בת (טקסט נוסף בלחן זה: זבחו זבחי צדק)
• תזמון 5:48: מי זה מסתובב שם
• תזמון 6:18: מגרד לי פה (כולל פתיח מאת המעבד)
• תזמון 7:09: איש חסיד היה
• תזמון 8:01: האוטו שלנו בלחן רוסי (טקסטים נוספים בלחן זה: ולס בן-שמן; הטלה)
• תזמון 8:36: מנגינה לא מזוהה
• תזמון 8:58: חת שתיים שלוש ארבע
• תזמון 9:27: פעם הייתי בתימן (טקסט נוסף בלחן זה: ראיתי את הברון)
• תזמון 9:43: יש לנו תיש (טקסט נוסף בלחן זה: כולם קוראים לי בובה)
• תזמון 10:01: יופאידייה