ניטשו צללים (לחן עממי אוקראיני)

נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים! נוּמָה בְנִי, אֶפְרוֹחִי! אַל מִצִּלְלֵי אֹפֶל תָּגוּר אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי! יֵאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים יְצַפְצְפוּ וִירַנְּנוּ, יֶחֱוַר שַׁחַר וּמִקֶּדֶם יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ. עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ, חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ; עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל, אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! גֶּבֶר תִּהְיֶה יַד אַכְזָרִים תִּהְיָה בָךְ, אֶפְרוֹחִי, עַד לֹא תֵדַע נוּמָה, שְׁקֹטָה, אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי! נוּמָה בְנִי הַיּוֹם כִּי פָּנָה, חֹשֶׁךְ יַעַטְרֵנוּ, אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר, יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ! תִּגְדַּל, תִּשְׁמַע אֶנְקַת עַמְךָ מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה – זֹאת מִלָּתְךָ רֵאשִׁית תִּהְיֶה זֹאת הִיא בְנִי: צִיּוֹנָה! מִיּוֹם מִלָּה תֶהֱגֶה, תָּבִין סַפְךָ מֵלֵא[?] רָעַל, בֶּאֱמוּנָתְךָ וּבְתִקְוָתְךָ כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל, אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת זֹאת אַל תִּשְׁכַּח נִסְּךָ: צִיּוֹן! עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת. אִם גַּם יֶאֱחַר יוֹם הַגְּאֻלָּה, יִצְעַד שַׁעַל, שַׁעַל. אַל תִּוָּאֵשׁ אֲסִיר תִּקְוָה – עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן שָׁם עַרְבִיִים חוֹנִים... לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים. וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי רַֹמח אַל תִּמְעֲלָה מָעַל – אֶל אֲזֶנְךָ בַּגִּבּוֹרִים כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!ניטשו צללים, דום ציפורים, נומה, בני, אפרוחי! אל מצללי-אופל תגור: אתך הן אנוכי. ייאור מזרח, כנפי רננים יצפצפו וירננו, יחוור שחר, ומקדם יעל גם שמשנו. עברי הנך, בני; אך זה הוא אושרך גם אסונך, חוטר גזע עם-הקדומים, על העמים גאונך. עודך נער: תגדל, תדע גדולות עמך פעל, אז תבינה נצורות יפעל עת שמשנו יעל. גבר תהיה – יד אכזרים תהיה בך, אפרוחי, עד לא תדע נומה, שקוטה, אתך כי אנוכי! נומה, בני, היום כי פנה, חושך יעטרנו. אל מצללי-אופל תגור: יעל גם שמשנו. נודד תהיה במלוא-תבל, אך מולדתך אחת, זאת אל תשכח: נסך – ציון עד רדתך שחת. אם גם יאחר יום הגאולה, יצעד שעל-שעל, אל תיוואש, אסיר תקוה: עוד שמשנו יעל. על הירדן ובשרון שם ערביים חונים, לנו זאת הארץ תהיה! גם אתה בבונים! ויום יקומו נושאי-דגל, אל תמעלה מעל: אל כלי-זנך בגיבורים – כי שמשנו יעל!
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: עממי אוקראיני
כתיבה: 1896

נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים!
נוּמָה בְנִי, אֶפְרוֹחִי!
אַל מִצִּלְלֵי אֹפֶל תָּגוּר
אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי!
יֵאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים
יְצַפְצְפוּ וִירַנְּנוּ,
יֶחֱוַר שַׁחַר וּמִקֶּדֶם
יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ.

עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא
אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ,
חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים
עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ;
עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע
גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל,
אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל
עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

גֶּבֶר תִּהְיֶה יַד אַכְזָרִים
תִּהְיָה בָךְ, אֶפְרוֹחִי,
עַד לֹא תֵדַע נוּמָה, שְׁקֹטָה,
אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי!
נוּמָה בְנִי הַיּוֹם כִּי פָּנָה,
חֹשֶׁךְ יַעַטְרֵנוּ,
אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר,
יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ!

תִּגְדַּל, תִּשְׁמַע אֶנְקַת עַמְךָ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
זֹאת מִלָּתְךָ רֵאשִׁית תִּהְיֶה
זֹאת הִיא בְנִי: צִיּוֹנָה!
מִיּוֹם מִלָּה תֶהֱגֶה, תָּבִין
סַפְךָ מֵלֵא[?] רָעַל,
בֶּאֱמוּנָתְךָ וּבְתִקְוָתְךָ
כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל,
אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת
זֹאת אַל תִּשְׁכַּח נִסְּךָ: צִיּוֹן!
עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת.
אִם גַּם יֶאֱחַר יוֹם הַגְּאֻלָּה,
יִצְעַד שַׁעַל, שַׁעַל.
אַל תִּוָּאֵשׁ אֲסִיר תִּקְוָה –
עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן
שָׁם עַרְבִיִים חוֹנִים...
לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה
גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים.
וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי רַֹמח
אַל תִּמְעֲלָה מָעַל –
אֶל אֲזֶנְךָ בַּגִּבּוֹרִים
כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!
ניטשו צללים, דום ציפורים,
נומה, בני, אפרוחי!
אל מצללי-אופל תגור:
אתך הן אנוכי.

ייאור מזרח, כנפי רננים
יצפצפו וירננו,
יחוור שחר, ומקדם
יעל גם שמשנו.

עברי הנך, בני; אך זה הוא
אושרך גם אסונך,
חוטר גזע עם-הקדומים,
על העמים גאונך.

עודך נער: תגדל, תדע
גדולות עמך פעל,
אז תבינה נצורות יפעל
עת שמשנו יעל.

גבר תהיה – יד אכזרים
תהיה בך, אפרוחי,
עד לא תדע נומה, שקוטה,
אתך כי אנוכי!

נומה, בני, היום כי פנה,
חושך יעטרנו.
אל מצללי-אופל תגור:
יעל גם שמשנו.

נודד תהיה במלוא-תבל,
אך מולדתך אחת,
זאת אל תשכח: נסך – ציון
עד רדתך שחת.

אם גם יאחר יום הגאולה,
יצעד שעל-שעל,
אל תיוואש, אסיר תקוה:
עוד שמשנו יעל.

על הירדן ובשרון
שם ערביים חונים,
לנו זאת הארץ תהיה!
גם אתה בבונים!

ויום יקומו נושאי-דגל,
אל תמעלה מעל:
אל כלי-זנך בגיבורים –
כי שמשנו יעל!




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

חבורת שירו שיר 
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1964


ביצוע:

 

יהורם גאון 
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת ההקלטות של קול ישראל/רשות השידור
שנת הקלטה: 8.1977
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ביצוע:

 

קרני אלדד 
עיבוד: קרני אלדד
שנת הקלטה: 2013
נכלל בתקליטור: שירִי, ארצי


ביצוע:

 

ברכה צפירה 
ניצוח: פאול בן-חיים
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 16.12.1956
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

שמעון בר 
עיבוד: אריה לבנון
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1962
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

בשורה 4 בביצוע זה: הן איתך אנוכי.

 


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

ותיקי "המחנות-העולים" 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

ביצוע:

 

ברכה צפירה 

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

צאצאי מייסדי רחובות 
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.


על השיר

את השיר כתב טשרניחובסקי על-פי בקשת אסתר ייבין (ר' מטה) והקדישו לבנה הבכור, שמואל ייבין. נוסח השיר הראשי המופיע מעלה תואם את כתב ידו של טשרניחובסקי שכותרתו שיר ערש. (לכבוד מר שמואל ייבין)וחתימתו אדסה  -.96 (= אודסה, 1896). מספרת יעל ברנר:

עוד באודסה היה טשרניחובסקי ידיד-ביתם של סבי וסבתי, ניסן ואסתר ייבין, שהייתה דוברת עברית רהוטה. כשנולד דודי, הבן הבכור שמואל ייבין, שמע טשרניחובסקי את סבתי שרה לו שיר ערש ביידיש. היא זכתה להערה חמורה והתגוננה בטענה כי אין שיר ערש בעברית: "אתה, שאומרים עליך כי משורר-עברי אתה – הוכיח זאת וכתוב שיר-ערש עברי!"
"ניטשו צללים" נכתב למענה ובידינו (המשפחה) צילום של כתב היד עם ההקדשה.

בהדפסות מאוחרות יותר של השיר (אפילו כבר ב-1897) יש לא מעט שינויים ביחס למקור המופיע מעלה. השינוי הבולט ביותר – היעדר הבית הרביעי.

מאיר נוי, בספרו "מעייני הזמר" [עמ' 3]:

במקור זהו לחן אוקראיני, המלווה שיר מחאה של מעמד הפועלים. מן המקור האוקראיני עבר השיר לפולקלור של יהודי מזרח-אירופה והושר ביידיש בנוסחות רבות. נוי מביא את הגרסה היידית: "שוועסטער, ברידער, מיר זינגען לידער".

בעמ' 5 נוי מביא באותו לחן גם את "שיר הלחם".

הלחן מופיע בשינוי קל באוסף של משה ברגובסקי [תורגם לאנגלית בידי Mark Slobin בספר Old Jewish MusicSyracuse University Press, Syracuse N.Y., 2000] כשיר פועלים מס' 41 (עמ' 92): A sobrane hobn mir zix sobirajet.

ראו את השיר בלחנים נוספים:


ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים

הגרסה היידית, מתוך כרך 9 של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אידלסון (האנתולוגיה סרוקה במלואה באתר בית הספרים הלאומי).



תגיות




עדכון אחרון: 13.05.2022 09:41:44


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: