אליהו הנביא (לחן עממי חסידי)

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי בִּמְהֵרָה יָבוֹא יָבוֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל, אוּרִיאֵל, נוּרִיאֵל, רְפָאֵל, הוֹ יַבַּבָּם הוֹיְלָה יַבַּבָּם הוֹיְלָה יַבָּה בָּה-בָּה בָּה-בָּה בָּה-בָּה-בָּםאליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי, אליהו הגלעדי. במהרה יבוא, יבוא אלינו עם משיח בן דוד, עם משיח בן דוד. מיכאל גבריאל, אוריאל, נוריאל, רפאל, הו יבבם הוילה יבבם הוילה יבבבבבבבבם (2) אליהו הנביא אליהו התשבי, אליהו הגלעדי, אליהו הגלעדי. במהרה יבוא, יבוא אלינו עם משיח בן דוד, עם משיח בן דוד.

אהרן שפי מעיד כי שר את הלחן במילים אלה במקהלת החזן שלמה רביץ בקונצרט שנערך לפני טקס ההבדלה ב"אהל-שם".

נחמיה וינבר תיעד את הלחן (בווריאנט קל) כפריט מס' 86 [בעמ' 268] בAnthology of Jewish Music בשנת 1955. שם הוא כותב ששמע את הלחן בשנת 1928 מחסידים בירושלים בשעת שלוש סעודות. נוסח הלחן שרשם וינבר מוקלד מחדש וניתן להאזנה במאגר ניגונים בים בום בעריכת מיכאל לוקין. תודה למיכאל לוקין על ההפניה. בעמ' 276 (בהערות לפריט 96) באנתולוגיה מונה וינבר את פריט 86 בין הלחנים שתיעד כבר בכתב העת "יודישע רונדשאו" (Jüdische Rundschau) בשנים 1935 עד 1937 במדור Singblatt. עם זאת, חיפוש בעיתון הסרוק במלואו באתר אוניברסיטת גיתה בפרנקפורט מעלה 22 מופעים בסך הכל של תווים שהביא וינבר (בכתיב גרמני Winawer), אך ללא הניגון הזה.

מייק ויינטראוב ששר את השיר בארצות הברית לבן סטונהיל (ראו בדף זה) אומר ביידיש לפני הניגון:

די ליד איז געשריבן געוואָרן אין ארץ, בשעת ס'איז אויפֿגעשטאַנען אַ קאָלאָניע. חלוצים האָבן געבויט אַ קאָלאָניע, איבער איין נאַכט האָבן זיי אויפֿגעבויט אַ קאָלאָניע. און דאָס איז אַ ליד דאָך לכּבֿוד די קאָלאָניע, אָנע ווערטער. [השיר נכתב בארץ לכבוד איזו מושבה שנבנתה בן לילה על ידי חלוצים, בלי מילים]

לא ברור כיצד הגיע ידיעה זו לויינטראוב, והמקור החסידי שמביא וינבר אינו תואם אותה. עם זאת, הלחן אכן היה נפוץ בלי מילים בעיקר מחוץ לחוגים חסידיים, ובין היתר נדפס במקורות הבאים:

• כמס' 12 בחטיבת "ניגונים וריקודים" בשירון "שירי ארץ ישראל" בעריכת יעקב שנברג (1935)
• "ניגון מס' 5" בשירון "בשירת הדורות" ("דורות זינגען") (עמ' 155)
• "ניגון חסידי" ב"שירון לכיתה ו'" (עמ' 57)
• "ניגון" ב"ספר שירים ומנגינות" חלק ג, שיר נ"ה.

צפו בביצוע הניגון בלי מילים מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן בקיבוץ מעברות (ניגון ראשון מתוך מחרוזת ניגונים חסידיים). כמו כן, בחוגים מסוימים מוכר הניגון כ"יה בה בם מוישה".

עוד באותו לחן:

• "יה ריבון עלם" כפי שהתאים צבי טלמון
• "שירו שיר חדש", כפי שנדפס בזמרון התפילות "ולשוננו רינה" וכן ב"שירי עמי".

ראו את "אליהו הנביא" בלחן המוכר ביותר בנוסח טקסט מעט שונה, ושם עוד פרטים והפניות.

עיבוד מאת: יקותיאל שור

הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.

מקור: "חמישים הורות, ניגונים ושירי עם לשתי חליליות", רנן, 1954, 25

עיבוד מאת: אהרן שפי

מספר המעבד אהרן שפי: "בערך בשנת 1937 הצטרפתי למקהלת ביה"כ הגדול בת"א, בניצוחו של שלמה רביץ, שמנתה כעשרים ילד ושישה זמרים מבוגרים מקצועיים. בכל מוצאי שבת, עם דמדומים, הייתה המקהלה מופיעה באולם "אֹהל-שם" בקונצרט לפני טקס ההבדלה ה"דרמטי". האולם היה חשוך לחלוטין, וכל הקונצרט נערך בעלטה. היו שם שירים עם טקסטים דתיים וגם שירים של ביאליק. תמיד הושמע "במוצאי יום מנוחה" כפתיח. סיפרו אז כי ביאליק הוא שהנהיג את חגיגת "עונג שבת" הזו, ושהוא גם נתן לה את שמה. עם צאת הכוכבים, היה מישהו מכובד עם קול עמוק וערב, עורך את ההבדלה עם נר צבעוני גדול קלוע כצמה בידו האחת, וגביע כסף מעוטר, מלא יין, בידו השנייה. בהגיעו למלים "וליהודים הייתה א ו ר ה !" [קריאה הנאמרת במהלך טקס ההבדלה - זֶמֶרֶשֶׁת], היה מאט ומגביר את קולו, ואז נדלקו כל האורות באולם. אפקט בלתי נשכח. צירפתי שלוש נעימות שיושבות אצלי בלב הרבה שנים וניגשתי לעבדן בחרדת קודש. העיבוד הוא לחליל, אבוב, קלרינט, קרן, בסון וקונטרבס. את "במוצאי יום מנוחה" עיבדתי לפי התווים של אנגל בזמרשת; את "המבדיל" ואת "אליהו הנביא" - ברוחו של רביץ האגדי."

העיבוד כולל שלושה שירים:

• במוצאי יום מנוחה בלחנו של יואל אנגל
• המבדיל בלחנו של שלמה רביץ
• אליהו הנביא בלחן חסידי (באותו לחן גם "יה ריבון עולם")