שיר הרועה

מתוך "משירי העלייה השנייה" מפי נחום רזניק כותרת: שיר רועים הַצָּהֳרַיִם כְּבָר הִגִּיעוּ רוּחַ צַח יָפוּחַ; שִׁכְבוּ, שִׁכְבוּ, כְּבָשִׂים תְּמִימִים, שִׁכְבוּ נָא לָנוּחַ! מֵאוֹר בֹּקֶר בְּדֶשֶׁא רַעֲנָן שְׁבַרְתֶּם רַעֲבוֹנֶכֶם, בְּמֵי מַעֲיָן – מַיִם חַיִים רְוִיתֶם צִמְאוֹנֶכֶם. מֵאוֹר בֹּקֶר עַד צָהֳרַיִם רֶגַע לֹא נְטַשְׁתִּיכֶם, מֵהַזְּאֵבִים הָאַכְזָרִים מִכָּל רַע שְׁמַרְתִּיכֶם. עַתָּה אֶחְפֹּץ מְעַט לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, בְּתְנוּמָתִי אַחֲלִיף כֹּחַ הוֹי, מָה רַב הַחֹם!כותרת: שיר רועים הצהריים כבר הגיעו רוח צח יפוח; שכבו, שכבו, כבשים תמימים, שכבו נא לנוח! מאור בוקר בדשא רענן שברתם רעבונכם, במי מעיין – מים חיים רויתם צמאונכם. מאור בוקר עד צהריים רגע לא נטשתיכם, מהזאבים האכזרים מכל רע שמרתיכם. עתה אחפוץ מעט לנוח מעמל היום, בתנומתי אחליף כוח הוי, מה רב החום!

המילים נדפסו בספר שירי ליבושיצקי "למען אחיי הקטנים" (תרנ"ט), עמ' 27 עד 30 בחוברת החמישית.

בשירון "משירי העלייה השנייה" מצוין כי השיר נכתב מפי נחום רזניק.

השיר נדפס גם ב"כנור ציון", המילים לראשונה במהדורה השנייה (תרע"א), והלחן בחלק התווים של מהדורת תרפ"ב (המילים שם עמ' 60-55). בטקסט המלא חמישה בתים נוספים העוסקים בפעולות שינקוט הרועה במקרה שיבוא זאב: ימית אותו, יפשוט את עורו ויכין מן העור מצע למשכב.

נוסח זה מופיע במלואו גם במחברת של רבקה פיינשטיין.

מבוסס על: "משירי העלייה השנייה", הוצאת המרכז לתרבות, תש"ח, 35

מקור: "אהרן ליבושיצקי: למען אחיי הקטנים (מילים בלבד)", תושיה, פיעטרקוב, תרנ"ט, 80–82