שיר הרועה

הַצָּהֳרַיִם כְּבָר הִגִּיעַ רוּחַ צַח יָפוּחַ; נוּמוּ, שִׁכְבוּ, כְּבָשִׂים תְּמִימִים, שִׁכְבוּ נָא לָנוּחַ! מִן הַבֹּקֶר דֶּשֶׁא רַעֲנָן שְׁבַרְתֶּם רַעֲבוֹנֶכֶם, וּמִן הַמַּעְיָן מַיִם זַכִּים רְוִיתֶם צִמְאוֹנֶכֶם. מֵאוֹר בֹּקֶר עַד צָהֳרַיִם רֶגַע לֹא נְטַשְׁתִּיכֶם, וּמִן הַזְּאֵבִים הָאַכְזָרִים מִכָּל רַע שְׁמַרְתִּיכֶם. עַכְשָׁו אֶשְׁכַּב מְעַט לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, וּבִתְנוּמָתִי אַחֲלִיף כֹּחַ הוֹ, מָה רַב הַחֹם!הצהריים כבר הגיע רוח צח יפוח; נומו, שכבו, כבשים תמימים, שכבו נא לנוח! מן הבוקר דשא רענן שברתם רעבונכם, ומן המעיין מים זכים רויתם צמאונכם. מאור בוקר עד צהריים רגע לא נטשתיכם, ומן הזאבים האכזרים מכל רע שמרתיכם. עכשיו אשכב מעט לנוח מעמל היום, ובתנומתי אחליף כוח הו, מה רב החום!

המילים נדפסו בספר שירי ליבושיצקי "למען אחיי הקטנים" (תרנ"ט), עמ' 27 עד 30 בחוברת החמישית.

בשירון "משירי העלייה השנייה" מצוין כי השיר נכתב מפי נחום רזניק.

השיר נדפס גם ב"כנור ציון", המילים לראשונה במהדורה השנייה (תרע"א), והלחן בחלק התווים של מהדורת תרפ"ב (המילים שם עמ' 60-55). בטקסט המלא חמישה בתים נוספים העוסקים בפעולות שינקוט הרועה במקרה שיבוא זאב: ימית אותו, יפשוט את עורו ויכין מן העור מצע למשכב.

נוסח זה מופיע במלואו גם במחברת של רבקה פיינשטיין.