מַעֲשֶׂה יָשָׁן נוֹשָׁן הוּא,
בְּמַר הַלֵּב שַׁרְתִּיהוּ:
רֵאשִׁית מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ,
וּמֶלֶךְ יְהוּדִי הוּא.
לוּלִי לוּלִי, גּוֹזָלִי
נוּם, יַלְדִּי הַבַּר.
הָלַךְ דּוֹדִי, אֵינֶנּוּ עוֹד
מַר לִי, הוֹ, מַה מַּר.
מַלְכָּה הָיְתָה לַמֶּלֶךְ,
וּמַה יָּפוּ עֵינֶיהָ.
שָׁתְלָה מַלְכָּה עֵץ זַיִת,
שָׁתְלָה בְּמוֹ יָדֶיהָ.
לוּלִי לוּלִי...
הַזַּיִת קֵן הָיָה בּוֹ,
צִפּוֹר בּוֹ מְקַנֶּנֶת,
צִפּוֹר עִם גּוֹזָלֶיהָ,
צִפּוֹר קְטַנָּה רוֹנֶנֶת.
לוּלִי לוּלִי...
אַךְ רוּחַ סַעַר קָמָה
מְלֵאַת אֵימָה וָפַחַד.
הַכֹּל גָּרְפָה הָרוּחַ,
הַכֹּל נָפְלוּ גַּם יַחַד.
לוּלִי לוּלִי...
אַיֵּה מַלְכָּה וָמֶלֶךְ?
אַיֵּה אוֹתוֹ עֵץ זַיִת?
אַיֵּךְ צִפּוֹר נֶחְמֶדֶת?
מִמַּעַל חָג הָעַיִט.
לוּלִי לוּלִי, גּוֹזָלִי
קַר בַּבַּיִת, קַר
אֵיכָה יִמְצָא לִבִּי צֳרִי?
מַר לִי, הוֹ, מַה מַּר.