מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת מְלָכִים וְנָטְעוּ כֶּרֶם חֶמֶד נוּמָה בְּנִי! בְּרִי, נוּם נָא וּבַכֶּרֶם עֵץ עָבוֹת וּבָעֵץ קֵן צָנוּעַ וּבַקֵּן צִפּוֹר נֶעֱלָסָה וְלַצִּפּוֹר נוֹצָה צַחָה בְּנוֹצָה צַחָה רַכָּה מִלְּאוּ כַּר וְקִירוֹת אֶת הַכַּר חִפּוּ מֶשִׁי וְרִפְּדוּ בּוֹ עֲרִיסָה וְהָעֲרִיסָה חֵיקָהּ זָהָב וְבֵחֵיקָהּ בֶּן מְלָכִים בֶּן מְלָכִים זֶה בְּנִי נוּמָה בְּנִי! בְּרִי, נוּמָה נָא! הַמֶּלֶךְ מֵת לִפְנֵי הָעֵת וְהַכֶּרֶם אָבֵל נָבַל הַמַּלְכָּה אֵם שֶׁל יָתוֹם אֱמֹר קָדִישׁ, הוֹ בְּנִי!מעשה במלך ישראל שנשא בת מלכים ונטעו כרם חמד נומה בני! ברי, נום נא ובכרם עץ עבות ובעץ קן צנוע ובקן ציפור נעלסה ולציפור נוצה צחה בנוצה צחה רכה מילאו כר וקירות את הכר חיפו משי וריפדו בו עריסה והעריסה חיקה זהב ובחיקה בן מלכים בן מלכים זה בני נומה בני! ברי, נומה נא! המלך מת לפני העת והכרם אבל נבל המלכה אם של יתום אמור קדיש, הו בני!