לָנוּ בָּנִים יַלְדֵי חֶמֶד,
יֵשׁ אָב זָקֵן שֶׁעֵינֵיהוּ
עֵינֵי זֹהַר, לִבְנַת זְקָנוֹ
יוֹרְדָה גַּלִּים עַל חָזֵהוּ.
אֱלִיָּהוּ הוּא שֶׁעָלָה
עֲלֵי רֶכֶב אֵשׁ לַשְּׁחָקִים
וּמֵאָז לֹא יַעַזְבֵנוּ
וִיבַקְּרֵנוּ פֹּה לִפְרָקִים.
בְּלֵיל הַפֶּסַח לֵיל שִׁמּוּרִים,
עֵת שֶׁפּוֹתְחִים פֹּה הַדֶּלֶת,
בַּלָּאט יָבוֹא אֶל בֵּיתֵנוּ
עֲטוּף טַלִּית לֹבֶן תְּכֵלֶת.
פָּנָיו מְפִיקִים חֵן וָחֶסֶד,
עֵינָיו מְפִיצוֹת אוֹר שָׁמַיִם
וּמִכּוֹסוֹ שָׁתֹה יִשְׁתֶּה
וִיבָרְכֵנוּ בִּשְׂחוֹק נָעִים.
וּבְעֵת בֹּא מָשִׁיחַ – יָבוֹא
זֶה זְקֵנֵנוּ עֲטוּף צְחוֹרִים,
אָז פִּי שֶׁבַע יַבְהִיק מִצְחוֹ,
עֵינָיו יוֹרוּ זִיקֵי אוֹרִים.
וּבְקוֹל חֶדְוָה: "הִנֵּה בָּנִים,
יְקַבְּצֵנוּ מִכָּל פִּנָּה,
וַאֲנַחְנוּ נָרוּץ אַחֲרָיו
אֶל אַרְצֵנוּ בְּגִיל וְרִנָּה"