הוא והיא על הגג

העתקת מילות השיר

הוּא: מֵעֲפוּלָה בָּאנוּ הֵנָּה יַחַד, בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי. יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי. הִיא: וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת גַּם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד, אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד! יְהוּדָה הַגִּידָה נָא, שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה, כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה. הוּא: חַוָּה'לֶה, הַבִּיטִי גַּם הַבִּיטִי מַה שֶּׁבֶּן-אָדָם עוֹשֶׂה... בְּחַיַּי, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי בִּלְבּוּל מֹחַ שֶׁכָּזֶה! הִיא: אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל, כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל... אַל תִּצְעַק בְּקוֹל מָלֵא, אַל תִּקְפֹּץ כְּמוֹ טָלֶה, אַל תִּקְרָא לִי חַוָּה'לֶה! הוּא: כָּל הַגַּג מָלֵא כְּאִינְקוּבָּטוֹר, הוֹי אִשְׁתִּי הַמִּסְכֵּנָה... אִם אֲנִי אֶפֹּל מִפֹּה לְמַטָּה אַתְּ תִּהְיִי לְאַלְמָנָה. הִיא: יְהוּדָה עֲמֹד יָשָׁר, אַל תִּתְפֹּס בִּי בַּצַּוָּאר, לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר... הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג, אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק. הוּא: הַתַּהֲלוּכָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת זֶה נִפְלָא, אוֹי, זֶה נִפְלָא! אַל תִּדְחֹף בָּחוּר, הִנֵּה פֹּה גְּבֶרֶת, וַאֲנִי הוּא בַּעֲלָהּ! הִיא: יְהוּדָה הַבֵּט לְשָׁם – הַגָּמָל אֵינֶנּוּ סְתָם, הַגָּמָל הוּא בֶּן-אָדָם... וְהַכּוּרְדִּי הַקּוֹפֵץ וְהַחֹטֶם שֶׁל הַלֵּץ... פֹּה אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ. הוּא: אֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, אֶת וַיְזָתָא עַל עָצִיץ... אַגָּדָתִי בִּמְכוֹנַת קוֹלְנוֹעַ אֶת הַקַּרְנָבָל מַרְבִּיץ. הִיא: אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים, גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים, אַל נִהְיֶה כְּמוֹ גְּלָמִים! הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה וְהָעֵף לִי נְשִׁיקָה, שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!הוא: מעפולה באנו הנה יחד, ברכבת יום שישי. יש לי דג מלוח וקרחת ותסרוקת לראשי. היא: ועליי שמלת שבת גם ארנק של עור ביד, אימא, כמה זה נחמד! יהודה הגידה נא, שתשמור לי אמונה, כמו לפני החתונה. הוא: חווה'לה, הביטי גם הביטי מה שבן-אדם עושה... בחיי, אף פעם לא ראיתי בלבול מוח שכזה! היא: אל תהיה פרובנציאל, כנראה שעוד בכלל לא ראית קרנבל... אל תצעק בקול מלא, אל תקפוץ כמו טלה, אל תקרא לי חווה'לה! הוא: כל הגג מלא כאינקובטור, הוי אשתי המסכנה... אם אני אפול מפה למטה את תהיי לאלמנה. היא: יהודה עמוד ישר, אל תתפוס בי בצוואר, לא יקרה לך דבר... הסתדרת על הגג, אל תזוז מפה ורק שמור היטב על הארנק. הוא: התהלוכה הנה עוברת זה נפלא, אוי, זה נפלא! אל תדחוף בחור, הנה פה גברת, ואני הוא בעלה! היא: יהודה הבט לשם – הגמל איננו סתם, הגמל הוא בן-אדם... והכורדי הקופץ והחוטם של הלץ... פה אפשר להתפוצץ. הוא: את המן תלו על עץ גבוה, את וייזתא על עציץ... אגדתי במכונת קולנוע את הקרנבל מרביץ. היא: אויה איזה מין ימים, גם אותנו מצלמים, אל נהיה כמו גלמים! השתמש במימיקה והעף לי נשיקה, שכל עפולה תתפקע!
מילים: נתן אלתרמן
לחן: עממי כליזמרי
כתיבה: תרצ"ד

הוּא:
מֵעֲפוּלָה בָּאנוּ הֵנָּה יַחַד,
בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי.
יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת
וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי.

הִיא:
וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת
גַּם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד,
אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד!
יְהוּדָה הַגִּידָה נָא,
שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה,
כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה.

הוּא:
חַוָּה'לֶה, הַבִּיטִי גַּם הַבִּיטִי
מַה שֶּׁבֶּן-אָדָם עוֹשֶׂה...
בְּחַיַּי, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי
בִּלְבּוּל מֹחַ שֶׁכָּזֶה!

הִיא:
אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל,
כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל
לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל...
אַל תִּצְעַק בְּקוֹל מָלֵא,
אַל תִּקְפֹּץ כְּמוֹ טָלֶה,
אַל תִּקְרָא לִי חַוָּה'לֶה!

הוּא:
כָּל הַגַּג מָלֵא כְּאִינְקוּבָּטוֹר,
הוֹי אִשְׁתִּי הַמִּסְכֵּנָה...
אִם אֲנִי אֶפֹּל מִפֹּה לְמַטָּה
אַתְּ תִּהְיִי לְאַלְמָנָה.

הִיא:
יְהוּדָה עֲמֹד יָשָׁר,
אַל תִּתְפֹּס בִּי בַּצַּוָּאר,
לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר...
הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג,
אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק
שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק.

הוּא:
הַתַּהֲלוּכָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת
זֶה נִפְלָא, אוֹי, זֶה נִפְלָא!
אַל תִּדְחֹף בָּחוּר, הִנֵּה פֹּה גְּבֶרֶת,
וַאֲנִי הוּא בַּעֲלָהּ!

הִיא:
יְהוּדָה הַבֵּט לְשָׁם –
הַגָּמָל אֵינֶנּוּ סְתָם,
הַגָּמָל הוּא בֶּן-אָדָם...
וְהַכּוּרְדִּי הַקּוֹפֵץ
וְהַחֹטֶם שֶׁל הַלֵּץ...
פֹּה אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ.

הוּא:
אֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ,
אֶת וַיְזָתָא עַל עָצִיץ...
אַגָּדָתִי בִּמְכוֹנַת קוֹלְנוֹעַ
אֶת הַקַּרְנָבָל מַרְבִּיץ.

הִיא:
אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים,
גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים,
אַל נִהְיֶה כְּמוֹ גְּלָמִים!
הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה
וְהָעֵף לִי נְשִׁיקָה,
שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!
הוא:
מעפולה באנו הנה יחד,
ברכבת יום שישי.
יש לי דג מלוח וקרחת
ותסרוקת לראשי.

היא:
ועליי שמלת שבת
גם ארנק של עור ביד,
אימא, כמה זה נחמד!
יהודה הגידה נא,
שתשמור לי אמונה,
כמו לפני החתונה.

הוא:
חווה'לה, הביטי גם הביטי
מה שבן-אדם עושה...
בחיי, אף פעם לא ראיתי
בלבול מוח שכזה!

היא:
אל תהיה פרובנציאל,
כנראה שעוד בכלל
לא ראית קרנבל...
אל תצעק בקול מלא,
אל תקפוץ כמו טלה,
אל תקרא לי חווה'לה!


הוא:
כל הגג מלא כאינקובטור,
הוי אשתי המסכנה...
אם אני אפול מפה למטה
את תהיי לאלמנה.

היא:
יהודה עמוד ישר,
אל תתפוס בי בצוואר,
לא יקרה לך דבר...
הסתדרת על הגג,
אל תזוז מפה ורק
שמור היטב על הארנק.

הוא:
התהלוכה הנה עוברת
זה נפלא, אוי, זה נפלא!
אל תדחוף בחור, הנה פה גברת,
ואני הוא בעלה!

היא:
יהודה הבט לשם –
הגמל איננו סתם,
הגמל הוא בן-אדם...
והכורדי הקופץ
והחוטם של הלץ...
פה אפשר להתפוצץ.

הוא:
את המן תלו על עץ גבוה,
את וייזתא על עציץ...
אגדתי במכונת קולנוע
את הקרנבל מרביץ.

היא:
אויה איזה מין ימים,
גם אותנו מצלמים,
אל נהיה כמו גלמים!
השתמש במימיקה
והעף לי נשיקה,
שכל עפולה תתפקע!




 פרטים נוספים


גרסת אברהם ניניו   העתקת מילות השיר

 



מֵעֲפוּלָה בָּאנוּ הֵנָּה יַחַד,
בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי.
יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת
וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי.

וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת
גַּם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד,
אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד!
יְהוּדָה הַבְטִיחָה נָא,
שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה,
כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה.

חַוָּה'לֶה, הַבִּיטִי נָא הַבִּיטִי
מַה שֶּׁבֶּן-אָדָם עוֹשֶׂה...
בְּחַיַּי, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי
בִּלְבּוּל מֹחַ שֶׁכָּזֶה!

אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל,
כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל
לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל...
הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג,
אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק,
תִּשְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק!

כָּל הַגַּג מָלֵא כְּאִינְקוּבָּטוֹר,
הוֹי אִשְׁתִּי הַמִּסְכֵּנָה...
אִם אֲנִי אֶפֹּל מִפֹּה לְמַטָּה
אַתְּ תִּהְיִי לְאַלְמָנָה.

יְהוּדָה עֲמֹד יָשָׁר,
אַל תִּתְפֹּס בִּי בַּצַּוָּאר,
לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר...
הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג,
אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק
שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק.

אֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ,
אֶת וַיְזָתָא עַל עָצִיץ...
אַגָּדָתִי בִּמְכוֹנַת קוֹלְנוֹעַ
אֶת הַקַּרְנָבָל מַרְבִּיץ.

אוֹיָה אֵיזֶה מִן יָמִים,
גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים,
אַל נַעֲמֹד פֹּה כִּגְלָמִים!
הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה
וְתַרְבִּיץ לִי נְשִׁיקָה,
שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!
מעפולה באנו הנה יחד,
ברכבת יום שישי.
יש לי דג מלוח וקרחת
ותסרוקת לראשי.

ועלי שמלת שבת
גם ארנק של עור ביד,
אימא, כמה זה נחמד!
יהודה הבטיחה נא,
שתשמור לי אמונה,
כמו לפני החתונה.

חוה'לה, הביטי נא הביטי
מה שבן-אדם עושה...
בחיי, אף פעם לא ראיתי
בלבול מוח שכזה!

אל תהיה פרובנציאל,
כנראה שעוד בכלל
לא ראית קרנבל...
הסתדרת על הגג,
אל תזוז מפה ורק,
תשמור היטב על הארנק!

כל הגג מלא כאנקובטור,
הוי אשתי המסכנה...
אם אני אפול מפה למטה
את תהיי לאלמנה.

יהודה עמוד ישר,
אל תתפוס בי בצואר,
לא יקרה לך דבר...
הסתדרת על הגג,
אל תזוז מפה ורק
שמור היטב על הארנק.

את המן תלו על עץ גבוה,
את ויזתא על עציץ...
אגדתי במכונת קולנוע
את הקרנבל מרביץ.

אויה איזה מן ימים,
גם אותנו מצלמים,
אל נעמוד פה כגלמים!
השתמש במימיקה
ותרביץ לי נשיקה,
שכל עפולה תתפקע!




גרסת "צלילי העוד" ו"צלילי הכרם" לבית הראשון   העתקת מילות השיר

 



מֵעֲפוּלָה הֵנָּה יַחַד בָּאנוּ
בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי
יֵש לִי דָּג מָלוּחַ בַּצַּלַּחַת
וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי
וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת
עִם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד
הוֹ אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד
יְהוּדָה הִבְטִיחַ לָהּ
שֶׁיִּשְׁמֹר לָהּ אֱמוּנָה
כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה

מעפולה הנה יחד באנו
ברכבת יום שישי
יש לי דג מלוח בצלחת
ותסרוקת לראשי
ועלי שמלת שבת
עם ארנק של עור ביד
הו אמא, כמה זה נחמד
יהודה הבטיח לה
שישמור לה אמונה
כמו לפני החתונה




 פרטים נוספים


מתכנית הטלוויזיה "קרנבל בתל אביב 1930"   העתקת מילות השיר

 



[מתחיל כמו נוסח רגיל]
פזמון 1:
אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצִיאָל...

הִסְתַּכְּלִי אֵיזֶה עֲנָק
– אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק
שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק

הַתַּהֲלוּכָה...

יְהוּדָה הַבֵּט לְשָׁם
הַחֲמוֹר אֵינֶנּוּ סְתָם
הַחֲמוֹר הוּא בֶּן אָדָם
אַל תִּקְרָא בְּקוֹל מָלֵא...

אֶת הָמָן...

אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים
גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים
אַל נִהְיֶה כְּגוֹלָמִים
הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה
וְתָעִיף לִי נְשִׁיקָה
כָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע

[מתחיל כמו נוסח רגיל]
פזמון 1:
אל תהיה פרובינציאל...

הסתכלי איזה ענק
- אל תזוז מפה ורק
שמור היטב על הארנק

התהלוכה...

יהודה הבט לשם
החמור איננו סתם
החמור הוא בן אדם
אל תקרא בקול מלא...

את המן...

אויה איזה מין ימים
גם אותנו מצלמים
אל נהיה כגולמים
השתמש במימיקה
ותעיף לי נשיקה
כל עפולה תתפקע




לפי ביצוע "קילר הלוהטת"   העתקת מילות השיר

 



מֵעֲפוּלָה אָנוּ בָּאנוּ הֵנָּה
בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי
מֵרָחוֹק הִגַּעְנוּ, מֵרָחוֹק נָסַעְנוּ
וּמִצְנֶפֶת לְרֹאשִׁי

[מעבר לחנה'לה התבלבלה]

מעפולה אנו באנו הנה
ברכבת יום שישי
מרחוק הגענו, מרחוק נסענו
ומצנפת לראשי

[מעבר לחנה'לה התבלבלה]



ביצוע:

 

אברהם ניניו 
הקלטות נוספות

על השיר

הטקסט חובר לכבוד עדלאידע תרצ"ד. נדפס לראשונה ב"טורים" א גליון כ"ט-ל, י"ג אדר תרצ"ד, 28.2.1934 (ולא תרצ"ג ככתוב ב"פזמונים ושירי זמר"). הביטוי "דג מלוח" היה כינוי לעניבה.

המנגינה סווגה כמנגינה כלייזמרית על-ידי האתנומוזיקולוג יעקב מזור. היא הוקלטה במקור בתקליטי 78 בשנות העשרים בארצות הברית על ידי הכליזמר ונגן הקלרנית נפתול'ה ברנדווין. האזן לדוגמית של הקטע כאן (רצועה מס' 17).

עוד באותו לחן: "דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה)" וכן שיר מקומי מבית הספר כדורי "שיר שבת" ופרודיית חיילים בצבא הבריטי "את המן". מאוחר יותר הותאם ללחן בקיבוץ גבע "שיר הטרמפ".

בשנות השישים והשבעים נהגו זמרי החפלות של כרם התימנים לשלב את שני השירים הסאטיריים, "הוא והיא על הגג" ו"דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה)". הגרסה המשולבת כוללת את הבית הראשון של "הוא והיא על הגג" (המסתיימת באזכור חתונה) וממשיכה מהבית השני של "דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה)" (המתחיל באזכור חתונה). גרסה זו הוקלטה לראשונה בשני תקליטים בשנת 1975 על ידי להקת "צלילי העוד" עם הזמר רמי דנוך וגם על ידי להקת "צלילי הכרם" עם הזמר דקלון, שם השיר המשולב נקרא "חנהל'ה התבלבלה", וכיום הוא ידוע בשם זה. בשני הביצועים צורף השיר במחרוזת לשיר "הביאוני אל בית היין" המתחיל במוטיב מוזיקלי דומה.

(תודה לאבי נחמיאס ז"ל מארכיון הצליל הלאומי על תרומתו למידע).

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 29.01.2024 15:06:37


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: