קדש ורחץ (לחן מסורתי)

קַדֵּשׁ; וּרְחַץ; כַּרְפַּס; יַחַץ; מגִּיד; רַחְצָה; מוֹצִיא מַצָּה; מָרוֹר; כּוֹרֵךְ; שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ; צָפוּן; בָּרֵךְ; הַלֵּל; נִרְצָה.קדש; ורחץ; כרפס; יחץ; מגיד; רחצה; מוציא-מצה; מרור; כורך; שולחן-עורך; צפון; ברך; הלל; נרצה

מעין "תוכן העניינים" של ההגדה של פסח.

את מחבר המילים זיהה במאה ה19 שמואל דוד לוצאטו על סמך מקור מהמאה ה15:

יש בידי כתב יד על קלף, והוא חסר הרבה, כי חציו היה מאכל לעכברים, והוא ליקוטים וזכרונות שכתב אחד מרבני אשכנז, והוא מתלמידי מהרי"ל ומחותנו . . . והיה כותב אחר שנת רי"ז [1457] ושם ראיתי כי ר' שמואל מפלייזא הוא שחיבר את הסימן לפסח "קדש ורחץ...".  (פניני שד"ל, עמ' 149).

ראו את "קדש ורחץ" גם בלחן בבלי.

ראו מידע נוסף והפניות לעוד לחנים באתר הפיוט והתפילה.