המנון הנוער היהודי

אִם בַּלֵּב נוֹקֵב הַצַּעַר, לֹא נֵחַת וְלֹא נִירָא. אִם הַצָּר עוֹמֵד בַּשַּׁעַר, שָׁר הַנֹּעַר שִׁיר גְּבוּרָה. כִּי צָעִיר, צָעִיר כָּל אִישׁ אֲשֶׁר חוֹלֵם עוֹד – גִּיל אָדָם אֵין לוֹ מַמָּשׁ: גַּם זָקֵן, זָקֵן יָכוֹל יָכוֹל קַדֵּם עוֹד יוֹם מָחָר חָפְשִׁי חָדָשׁ! דֶּגֶל עַם בְּעֹז נָרִימָה, יָד אֶל יָד וְגַב אֶל גַּב. צוֹעֲדִים, עוֹבְרִים קָדִימָה עִמָּהֶם נִצְעַד יַחְדָּיו! כִּי צָעִיר... לִיהוּדִי עָיֵף יָגֵעַ שֶׁעָיַף מִנְּדֹד וּלְחֹם זֶה הַנֹּעַר בָּא כְּרֵעַ וּמֵבִיא בִּרְכַּת שָׁלוֹם! כִּי צָעִיר...אם בלב נוקב הצער, לא נחת ולא נירא. אם הצר עומד בשער שר הנוער שיר גבורה כי צעיר, צעיר כל איש אשר חולם עוד גיל אדם אין לו ממש גם זקן, זקן יכול יכול קדם עוד יום מחר חפשי חדש. דגל עם בעוז נרימה יד אל יד וגב אל גב. צועדים, עוברים קדינה עמהם נצעד יחדיו! כי צעיר... ליהודי עייף יגע שעייף מנדוד ולחום זה הנוער בא כרע ומביא ברכת שלום! כי צעיר...

אחד מארבעה תרגומים לשיר - ראו גם את תרגום יוסף אחאי "המנון הנוער בגטו", את תרגום שמשון מלצר "המנון הנוער במחתרת הגטו" ואת תרגום בנימין טנא.

השיר הושר בכל מופעי מועדון נוער, אשר שימש תקופה ארוכה מרכז של פעילות חינוכית בין צעירי גטו וילנה. (עפ"י "מן המיצר שירים מן הגיטאות והמחנות ושירי מרד", 1987, עמ' 63, שם מופיע השיר בתרגום אחאי).

בריאיון עם קצ'רגינסקי, המחבר, על נסיבות כתיבת השיר, הוא מספר (תרגום חופשי מאנגלית): 

כתבתי את "המנון הנוער" בגטו וילנה בשנת 1943. בהתחלה לימדתי אותו את הילדים ואחר כך גם את המבוגרים. השיר הגיע למחנות בגרמניה ומאוחר יותר הושר עם השחרור.

בהתייחסו למקור הלחן, מספר קצ'רגינסקי, כי בתיה רובין (Basia rubin), המלחינה, כתבה את המנגינה עוד לפני המלחמה וביקשה ממנו לכתוב לה מילים. הוא לא כתב אותן לפני המלחמה אך זכר את המנגינה ובסופו של דבר השתמש בה לכתיבת השיר.

מוסיפה יהודית ויינר:

באותה תקופה ניהל קצ'רגינסקי את פעילות "יוגנט קלוב" בגטו ווילנה – מועדון נוער לומד שפעל במסגרת חוגים.

ביצועים נוספים:

•  לואיס דנטו (Louis Danto) (יידיש)

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 244 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 1