הבגדדי

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל עַל הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל וּבַדֶּקֶל בֵּין עֳפָאָיו שָׁם שַׁיָּרָה גְּמַלִּים טְעוּנָה זָהָב יָא אַבּוּ פַתְחִי יָא בַּגְדָּדִי פְּרֹשׂ כְּנָפֶיךָ יָא מַחְמַדִּי טוּס וְעּוף אֶל אֶרֶץ סָמוּאֵל וְכֹה תַּגִּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף יֵשׁ לָנוּ שְׁלֹשָׁה מִילְיוֹן נִקְנֶה נִבְנֶה אֶת הַר נַפּוֹלְיוֹן וּבְאֻרְווֹתֵינוּ סוּסוֹת מְלֵאוֹת חֵן אַךְ אֵין מִי שֶׁיִּרְכֹּב עֲלֵיהֶן הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא לְתֵל אָבִיב הַבַּגְדָּדִי יָצוֹא יָצָא וְטוֹלְקָאִי מָצוֹא מָצָא הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ לְיַד כּוֹס תֵּה שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי הוּא אָמַר שְׁמַע יְדִידִי טוֹלְקָאִי אֲנִי עָשִׁיר וּבַּנְקָאִי הָיָה זֶה בַּקָּפֶה, יָשְׁבוּ לְיַד כּוֹס תֵּה מִקְרֶה מוּזָר שָׁם קָרָה שָׁם קָרָה אַחֲרֵי יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁעָה שֶׁל שָׁעָה חוֹזֶה שָׁם נֶחְתַּם עַל מִילְיוֹן שֶׁקֶל זָהָב כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי הוֹלְמִים וְדוֹפְקִים פַּטִּישִׁים נַגָּרִים בְּקַבְּלָנּות שָׁם עוֹבְדִים מְכִינִים הֵם אַלְפֵי אַרְגָּזִים וְשִׁירָה לְאֻמִּית הֵם שָׁרִים טוֹב לִחְיוֹת טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ כֶּסֶף רַב כֶּסֶף רַב בְּעַד גְּמַלֵּינוּ דַפְלִי דַפְלִי פְּלוּס כְּתִיר לָא מוּשׁ מַסְחָרָה מוּשׁ מַשְׁבִּירבין נהר פרת ונהר חידקל על ההר מיתמר דקל ובדקל בין עפאיו שם שיירה גמלים טעונה זהב יא אבו פתחי יא בגדדי פרוש כנפיך יא מחמדי טוס ועוף אל ארץ סמואל וכה תגיד לבני ישראל כסף יש לנו שלושה מיליון נקנה נבנה את הר נפוליון ובאורוותינו סוסות מלאות חן אך אין מי שירכב עליהן הבגדדי יצוא יצא לתל אביב הבגדדי יצוא יצא וטולקאי מצוא מצא היה זה בקפה, ישבו ליד כוס תה שמע ידידי טולקאי הוא אמר שמע ידידי טולקאי אני עשיר ובנקאי היה זה בקפה, ישבו ליד כוס תה מקרה מוזר שם קרה שם קרה אחרי ישיבה של שעה של שעה חוזה שם נחתם על מיליון שקל זהב כשם שאני יהודי הולמים ודופקים פטישים נגרים בקבלנות שם עובדים מכינים הם אלפי ארגזים ושירה לאומית הם שרים טוב לחיות טוב לחיות בארצנו כסף רב כסף רב בעד גמלינו דפלי דפלי פלוס כתיר לא מוש מסחרה מוש משביר

פרודיה לפי השירים בין נהר פרת, על יד המחנה, מעשה שהיה בחמור [או אחד מ"אחיו"], "היא עמדה בחלון" (לחן חלק זה מתחיל קצת שונה), טוב לחיות בארצנו, ובנוסח המורחב מפנקסה של ה' חיותמן גם שמחו שישו כל בני עמנו, ועוד שירים לא מזוהים. שורת המילים "כשם שאני יהודי" לקוחה מהשיר "סודות מן החדר".

כותב בן ציון מיכאלי, "החוות החקאליות: ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ ישראל תרנ"ט-תרע"ד 1899 - 1914), הוצאת מלוא, 1979, עמ' 104 - 105:

אחד השומרים העבריים בחווה [בהרטוב, כנראה סביב 1912] היה איש יפה תואר, דומה בחיצוניותו לבדווי. שמו היה מאיר פתחי, שבא לארץ מן העיר עאנה אשר בעיראק. בהתנהגותו של מאיר פתחי היתה נסוכה אצילות רבה. השומר התחבב על פועלי החווה ועל בני המושבה השכנה. מנהל החווה הציג את השומר לפני חברי ועד המושבה של הרטוב ולחש על אוזנם סוד כמוס - ברשותו של מאיר, בעיראק, יש אוצר זהב מוסתר. והוא מוכן להביאו בשביל  בניין הארץ. נפוצו שמועות ואגדות על מוצאו של מאיר, על משפחתו ועל שבטו החי אי שם באחת מארצות המזרח.

הואיל ובאותם הימים לא היה קיים קשר תחבורה מהיר עם עיראק, אי אפשר היה לברר מה אמת בדבריו של מאיר פתחי. הממשלה נאותה לתת רשיון להבאת הזהב ארצה ואף נתנה משמר לליווי אורחת הגמלים שאורגנה להבאת מטעני הזהב. מאיר פתחי יצא עם השיירה, כולם ליווהו בברכות חמות, אך הוא יצא ולא חז. נחלקו הדיעות: יש שסברו כי האיש היה בדאי, אחרים אעמרו שקרהו אסון בדרך. זה כוחה של אגדה: היא נפוצה בכל הסביבה ונשארה תלויה באוויר ימים רבים.