מילים (2 גרסאות)
תַּן כָּמוֹנִי מְיַלֵּל,
אוֹי לִי, וַי לִי, מַר לִי, מַר,
הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר.
זוּג עֵינֶיהָ גֶּחָלִים
בּוֹעֲרוֹת הֵן, אַךְ לֹא לִי,
אוֹי לִי, וַי לִי, מַר לִי, מַר,
הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר.
לִי הָיְתָה אֲהוּבָה
בָּא אַחֵר וּגְנָבָהּ,
אוֹי לִי, וַי לִי, מַר לִי, מַר,
הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר.
וְעַכְשָׁו הוּא הֶחָתָן
וַאֲנִי בּוֹכֶה כְּתַן,
אוֹי לִי, וַי לִי, מַר לִי, מַר,
הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר.
תַּן כָּמוֹנִי מְיַלֵּל
אוׁי לִי, וַי לִי, מַר לִי, מַר
הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר
מְיַלֵּל הוּא וְנוׁהֵם
כִּי גַּם לוֹ אֵין אָב וְאֵם
אוׁי לִי, וַי לִי...
כִּי גַּם לוֹ כְּמוֹ לְכֻלָּם
אֵין מָנוֹחַ בָּעוֹלָם
אוׁי לִי, וַי לִי...
וְאוּלַי גַּם הוּא בַּנְּהִי
מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַהִיא
אוׁי לִי, וַי לִי...
הִיא הָיְתָה הָאֲהוּבָה
אַךְ אַחֵר בָּא וּגְנָבָהּ
אוׁי לִי, וַי לִי...
יֵשׁ מִשְׁפָּט לְכָל דְּבָר-חֵטְא
כָּךְ לַנֶּפֶשׁ אֵין שׁוֹפֵט
אוׁי לִי, וַי לִי...
שְׁתֵּי עֵינֶיהָ גֶּחָלִים
לוֹהֲטִים הֵן אַךְ לֹא לִי
אוׁי לִי, וַי לִי...
וּמֵאָז הוּא הֶחָתָן,
וַאֲנִי – בּוֹכֶה כְּתַן
אוׁי לִי וַי לִי...
הקלטות (3)
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת שיר רוסי שטרם זוהה.
על פי חגית הלפרין, "מעגבניה ועד סימפוניה", עמ' 79 - 80:
השיר נדפס ב"כתובים", שנה ו', גליון מ'-מ"א, ערב ראש השנה תרצ"ג (30.9.1932). בראשית שנת תרצ"ג ביקש שלונסקי לחדש את המדור "זמירות" שהתחיל להתפרסם בשנתו הראשונה של "כתובים" בשנת תרפ"ו והוקדש לשירי עם ארצישראליים. במסגרת המדור המחודש פרסם את הפזמון שלפנינו ובשוליו העיר "אנו מחדשים בזה את מדור ה"זמירות" שהיה קבוע אצלנו לשעבר, ועשה פעולה חשובה להפצת זמירות חדשות של משוררים עברים. רוב הזמירות שפרסמנון בשעתן מושרות עכשיו בארץ ובתפוצות. תווי הניגון של הזמירה הניתנת בזה יתפרסמו בגיליון הבא". בסופו של דבר לא נדפסו התווים ולמדור ה"זמירות" לא היה המשך.
לפי עדותו של המשורר יעקב אורלנד (במכתב לארכיון שלונסקי 10.3.93, ובמכתביו של אורי יעקובוביץ לארכיון שלונסקי 7.2.93 ו4.3.93), השיר הזה הוא תרגום-עיבוד של פזמון רוסי שהובא על ידי חברי "הבימה" בעלותם ארצה והייתה לו מנגינה ידועה. לפי סיפוריהם של אנשי "הבימה" נהג הבמאי שלהם יבגני ואכטאנגוב לפזם פזמון רוסי מלנכולי זה. לדברי אורלנד, שינה שלונסקי את "תפאורת" השיר הרוסי והתאימה לאווירת ארץ ישראל. מנגינת השיר היא ככל הנראה מנגינה ארמנית עממית והשיר הושר הן ברוסית הן בעברית על פי מילותיו של שלונסקי.
קיימת אי בהירות לגבי מחבר המילים העבריות. הלפרין מביאה את השיר בין שירי שלונסקי בהנחה שמחבר המילים העבריות הוא שלונסקי, אך מהניסוח המדויק של דבריה לא ברור אם השיר ב"כתובים" חתום בידי שלונסקי. לאחרונה (2026) נסרק כתב העת "כתובים" למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" אך הגליון המסוים (בעצם 29.9.1932) חסר שם. על עטיפת התקליט Hillel and Aviva Sing Songs of Israel and Many Lands משויכות המילים לאלכסנדר פן. נראה כי כל המקורות האחרים שרושמים את פן כמחבר המילים (חוברת התקליטור "שדמתי: אילקה רווה שר" ובעקבותיה ערוץ היו-טיוב "שיר-עד", וכן מחברת מאיר נוי) מסתמכים על אותו מקור. אם המידע שגוי, הרי זו טעות נגררת. הלפרין שההדירה גם את שירי אלכסנדר פן כתבה (מייל לזמרשת, אוגוסט 2026) כי לא נמצא כתב יד לשיר זה (לא אצל פן ולא אצל שלונסקי); עם זאת, גם ל"סורו מני" ואף לגבי "הבו לבנים" (שנדפס עם שמו של פן כבר ב1933) לא נמצאו כתבי יד.
הלחן קיים בכתב יד בעיבוד קל בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית, אך ללא פרטים. אין בזה הוכחה שזעירא הלחין את השיר (בדרך כלל הוא נוהג לחתום על כתבי היד שלו), ואפשר שהעלה על הכתב לחן ששמע.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
העתקה ממחברת בכתב ידו של דוד מערבי.
ביצוע