מקהלת העבדים ♫

אֶבְרוֹתֶיךָ הָרֵם, שַׂרְעַפֵּנוּ,
טוּסָה נָא לִגְבוּלָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ,
אֶל הָרֶיהָ וְאֶל עֲמָקֶיהָ,
וּמְסֹר נָא שָׁלוֹם לַמְּכוֹרָה,
לַיַּרְדֵּן עַל פְּלָגָיו שָׁם נוֹבֵעַ,
לַצְּרִיחִים שֶׁל צִיּוֹן הַמְּנֻצַּחַת,
לָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת
מִבָּנַיִךְ, יוֹשְׁבֵי בַּשִּׁבְיָה.

כִּנּוֹרוֹת לִדְמָמָה פֹּה תָּלִינוּ,
אֵין עוֹד כֹּחַ-הַזֶּמֶר בְּפִינוּ,
לֹא נוּכַל עוֹד הַפְצִיחַ שְׂפָתַיִם
כָּל עוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּנֵּכָר.
מַעְיָנֵנוּ אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם
וּבַלֵּב אַךְ קִינַת הִי וָנֹהַּ,
עַד אֵלַיִךְ, צִיּוֹן, שׁוּב נָבוֹאָה
וּמִזְמוֹר אָז כְּקֶדֶם יוּשַׁר.