הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר היער והגלות
יער, יער, מה גדול אתה! שושנה, שושנה, מה רחוקה את! אילו היה היער קטן, היתה שושנה קרובה אז, אילו מן היער הוציאוני, היינו שנינו יחדיו אז. גלות, גלות, מה גדולה את! שכינה, שכינה, מה רחוקה את! אילו היתה הגלות קטנה, היתה השכינה קרובה אז, אילו מן הגלות הוציאוני, היינו שנינו יחד אז.
מילים: יצחק אייזיק טויב, עממי הונגרי
לחן: עממי הונגרי

יער, יער, מה גדול אתה!
שושנה, שושנה, מה רחוקה את!
אילו היה היער קטן,
היתה שושנה קרובה אז,
אילו מן היער הוציאוני,
היינו שנינו יחדיו אז.

גלות, גלות, מה גדולה את!
שכינה, שכינה, מה רחוקה את!
אילו היתה הגלות קטנה,
היתה השכינה קרובה אז,
אילו מן הגלות הוציאוני,
היינו שנינו יחד אז.


מתוך כתבה על האדמו"ר רבי חיים מצאנז (16.1.2019)

יער יער מה גדול אתה
שושנה שושנה מה רחוקה
אלמלא היה היער גדול
אזי הייתה שושנה קרובה אליי יותר
ומן היער אילו הוציאוני
אזי ביחד שנינו היינו

גלות גלותו מה גדולה את
שכינה שכינה מה רחוקה את
אלמלא הגלות ארוכה הייתה
אזיי השכינה קרובה יותר הייתה
מן הגלות אילו הוציאוני
אזי עם השכינה ביחד היינו


 פרטים נוספים


יידיש

וואלד וואלד ווי גרויס ביסטו
רויז רויז ווי ווי שיין ביסטו
וואלט דער וואלד קלענער געווען
וואלט דער רויז שענער געווען.

גלות גלות ווי גרויס ביסטו
שכינה הקדושה ווי ווייט ביסטו
וואלט דער גלות קלענער געווען
וואלט די שכינה נענטער געווען.


הונגרית

Erdo Erdo de hosszu vagy!
Rozsam, Rrozsam de messze vagy!
Ha az erdo ily hosszu nem volna
Az en rozsam lozelebb volna
Ha kivezetnelek az erdobol
Egymase lehenenk akkor

Golesz Golesz, mily hosszu vagy
Sechina sechina de messze vagy
Ha a golesz kisebb volna
A sechina is koselebb volna
Ha kivezetnel a goleszbol
Egymase leheynenk akkor


 פרטים נוספים


על השיר

לפי סיפור חסידי, המובא מתוך "ספר החסידות" בעריכת אברהם כהנא (ורשה 1922):

ועוד יותר מזה היה עושה הצדיק מקאליף [כיום מאוית "קאליב"]: לא רק הניגונים, אלא אפילו הלשון של הניגונים היה מחזיר לתוך הקדושה.

למשל: פעם אחת היה ביער [בהונגריה] ושמע לרועה אחד שהיה מזמר בלב קרוע ומורתח שירה זו [הבית החילוני של השיר]. הלך לו הקדוש מקאליף אל הצד, ישב לו על אבן תחת אילן והתחיל מזמר בבכיה מרה ובאותו הניגון עצמו בלשון זה [הבית הדתי של השיר].
כששמע הצדיק בראפשיץ בפעם הראשונה שירה זו עם ניגונה המתוק, אמר, שבשעה שהקאליפאי מזמר ניגון זה, אזי נעשה רעש בעולמות העליונים ומתעורר מקור הרחמים, וכתין כתין של מלאכי רחמים באים לקבל פניו של ר' ליב בן שרה בהיכלו שבמרום, והם מקלסים לו ואומרים: "ברוך שנתן לנו את הנפש היקרה הזאת".

גרסה דומה של הסיפור לצד תווי השיר נדפסו בעיתון כל נוע, שנה א גליון 13, 9.10.1931, עמ' 7, בכתבתו של משה שמעון גשורי "הצדיק מהיכל הזמרה". גרסאות נוספות של הסיפור נדפסו על ידי אברהם צבי אידלזון, "הנגינה החסידית (על פי הספרות החסידית ונגינותיה)" בתוך ספר השנה ליהודי אמריקה תרצ"א [1931], מובא באתר דעת כאן, וכן, מוסב על רב אחר ממקום אחר לגמרי, בכתבתו של אברהם יצחק ברומברג "האדמו"ר רבי חיים מצאנז", הצופה, 16.1.1948.

זיהוי מקור הלחן והבית החילוני של השיר כעממי הונגרי נסמך רק על הסיפור הזה. יש לסייג שאמינות הסיפור מפוקפקת, והוא נמצא תחוב בתוך דברי אגדה על ר' לייב בן שרה שהגיע מרוסיה להונגריה ב"קפיצת הדרך" כי הרגיש שבסירינטש שבהונגריה יש "נשמה גבוהה מאוד שכדאי לטפל בה", היא נשמתו של הצדיק מקאליב (יצחק אייזיק טויב).

בעותק המודפס של הספר מובאים גם תווי השיר (ראו להלן) כשמתחתיהם הבית על הגלות. ב"דבר לילדים" כרך כ' (1949) גליון 14 נדפס השיר (מילים ולחן) בנוסח זהה ל"ספר החסידות" אך תוך התאמת התווים לבית הראשון. שם נדפסה הכותרת "שיר היער והגלות".

לשיר לחן נוסף מאת עליזה יעקב-לוונזון, שהותאם לנוסח טקסט זהה. ויש תיעוד בעתון "הצופה" מיום 29.8.1938 עמ' 4 שהיה ללחן ההוא ביצוע ברדיו  (בשם "היער והשושנה" ובטקסט חסידי) בביצוע אפרים גולדשטיין [לימים די זהב] בליווי אריה זקס בפסנתר, בתוכנית "מנעימותיהן של נשים מחברות בארץ" בלחן . כתב היד של הלחן האחר שמור בספרייה הלאומית ויש תיעוד לכך שגם ראה אור בדפוס. 

השיר מוכר ביידיש ולא ברור מתי תורגם לעברית לראשונה. האזינו לביצוע ביידיש שהקליט בן סטונהיל ב-1948 בארה"ב מפי אינפורמנט לא מזוהה שלמד את השיר בסיביר. השיר בתזמון 12:20.

במופע "איש חסיד היה" (1968) עלה השיר בנוסח טקסט מחודש של דן אלמגור בביצוע חנה רוט. האזינו גם לביצוע נירה גל לאותו נוסח טקסט משנות השבעים. 

ללחן הותאם גם השיר "רקדו ככה אבותינו".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


מתוך "ספר החסידות", עמוד לא ממוספר לפני עמ' 283




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם