הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.הבה נגילה, הבה נגילה
הבה נגילה ונשמחה.
הבה נרננה, הבה נרננה,
הבה, הבה נרננה.
עורו אחים בלב שמח.
מילים: אברהם צבי אידלזון
לחן: עממי חסידי
כתיבה: 1917
|
|
הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.
הבה נגילה, הבה נגילה
הבה נגילה ונשמחה.
הבה נרננה, הבה נרננה,
הבה, הבה נרננה.
עורו אחים בלב שמח.
 פרטים נוספים
|
גרסה שפשטה בעם
|
מֻכְרָחִים לִהְיוֹת שָׂמֵחַ
מוכרחים להיות שמח
פרטים נוספים
על הגרסה: גרסה זו מתועדת כבר בתרצ"ד ברומן של אביגדור המאירי "תנובה", עמ' 83. גרסה זו מתועדת כשיר שליווה ריקוד, ומתקבל רושם שהמאירי מצטט לפי תומו ואינו מודע כלל שאין אלה המילים האמתיות. אפשר שמלכתחילה מדובר בשיבוש תמים, אך לימים שימשה השורה ללעג ולקלס.
|
|
|
|
ביצוע: שלמה (סולומון) קוגל
עיבוד: שמואל אלמןשנת הקלטה: 1936/37
מקור: תקליטון DC 253 בחברת Columbia
בליווי להקה כלית.
ביצוע: רחל הדס
ביצוע: להקת כרמון
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "שירי עם עם להקת כרמון", הד ארצי AN 63-97
ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: היידל בראון ברנוםשנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט A Taste of Hanna בחברת CVR Cina-Voice
ביצוע: ריקה זראי
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליטון 211069 בחברת Bel Air
ביצוע: טובה בן-צבי
שנת הקלטה: 1964
מקור: התקליטון "שירים מישראל", מס' TEP 25 בחברת Triola, דנמרק
ההקלטה פותחת בשירת רבים.
ביצוע: כרמלה קורן
שנת הקלטה: 1962
מקור: תקליטון מסחרי
ביצוע משולב אנגלית ועברית.
ביצוע: חבצלת רון
שנת הקלטה: 1964
הקלטה בטלוויזיה הגרמנית בעיבוד ג'אזי. צפו בסרטון הביצוע.
ביצוע: הישראלים הצעירים
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "Jewish Party" בהוצאת Tifton
ביצוע דו-לשוני אנגלית-עברית.
ביצוע: מקס פורמנסקי
שנת הקלטה: כנראה 1958
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
בליווי תזמורת
ביצוע: שמשון בר-נוי
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליטון לא מסחרי שחולק למפליגים בחברת "צים"
דיגיטציה ומידע מערוץ היוטיוב "שיר עד".
ביצוע: האירוסים - זמרי בית אלפא
עיבוד: דניאל פקטוריפסנתר: עוזי אסנרהעיבוד הקולי מאת דניאל פקטורי הוא למקהלה ללא ליווי. תוספת הפסנתר כנראה של רפי פסחזון, המנהל האמנותי הראשון של להקת האירוסים.
ביצוע: חבורת בית רוטשילד
עיבוד: אפי נצרמקור: תקליטור "ריקודי עם ישראלים", חברת"התקליט"
באדיבות חברת "התקליט"
אליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):
זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?
איש המפתח מאחורי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.
אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.
התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.
כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".
מקהלת מדרשת לוינסקי מבצעת השיר כפי שנכתב על ידי אברהם צבי אידלזון (מתוך ערב מחווה לאידלזון שהתקיים במכללת לוינסקי ב-17.1.2010 בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן. על המקהלה מנצח רון זרחי.)
הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים, כרך משנת 1932], קטע מס' 716, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ. מעניין שסדר החלקים במנגינה שונה מהמוכר ב"הבה נגילה": החלק של "עורו אחים" קודם לחלק של "הבה נרננה". הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".
עוד על השיר:
- הבה נגילה בויקיפדיה
- מה זה הבה נגילה? סרטון של היוצרת רוברטה גרוסמן מתחקה אחרי שורשי השיר המפורסם שהוא בין המושרים והמוקלטים ביותר בעולם.
- קטע מהלחן שולב בשיר "חגיגה בישראל" (2017) (תזמון 2:56)
ביצועים נוספים:
וידיאו:
ביצועים לא ישראליים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."
הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת
e.a.shefi@gmail.com.
מתוך: "ספר המועדים" כרך ו'
מתוך בלוג הספרייה הלאומית
תווי השיר מתוך חוזר מס' 20, הסתדרות "השומר הצעיר" בפולניה (כך במקור), ההנהגה הראשית. התפרסם בוורשה, סיוון תרפ"ג (1923). בדף המצ"ב תווים ל"הבה נגילה" ול"זבחו זבחי צדק". תווי שני השירים צמודים זה לזה.
תודה לצוות ארכיון משמר העמק.
