על הגרסה: גרסה זו מתועדת כבר בתרצ"ד ברומן של אביגדור המאירי "תנובה", עמ' 83. גרסה זו מתועדת כשיר שליווה ריקוד, ומתקבל רושם שהמאירי מצטט לפי תומו ואינו מודע כלל שאין אלה המילים האמתיות. אפשר שמלכתחילה מדובר בשיבוש תמים, אך לימים שימשה השורה ללעג ולקלס.
אליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):
זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?
איש המפתח מאחוי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.
אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.
התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.
כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".
הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים, כרך משנת 1932], קטע מס' 716, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ. מעניין שסדר החלקים במנגינה שונה מהמוכר ב"הבה נגילה": החלק של "עורו אחים" קודם לחלק של "הבה נרננה". הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".
טעינת הנגן נכשלה נסה לטעון את העמוד שנית. אם התופעה נמשכת, עליך לעדכן את הדפדפן לגרסתו העדכנית ביותר או לעדכן את גרסת הפלאש המותקנת במחשבך.
מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."
הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.
תווים
תווים בכתב-ידו של המלחין
מתוך בלוג הספרייה הלאומית
תווי השיר מתוך חוזר מס' 20, הסתדרות "השומר הצעיר" בפולניה (כך במקור), ההנהגה הראשית. התפרסם בוורשה, סיוון תרפ"ג (1923). בדף המצ"ב תווים ל"הבה נגילה" ול"זבחו זבחי צדק". תווי שני השירים צמודים זה לזה.
פרטים נוספים
ביצוע: 
