אֶל-עַל בְּאֱיָּל אֶל-עַל מַעְפִּילִים שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת מֵהָרִים מַדּוּעַ אֵל-עַל נָדַמּוּ שְׁבִילִים יִנְווּ בָּנוּ רַק הָרוּחוֹת הַסּוֹעֲרִים? עוּרוּ! עוּרוּ! רוֹמוּ רוֹמוּ מַעֲלָה! מַעֲלָה! הֶרָה הֶרָה אֶל פִּסְגוֹת הָרֵי גָּלִיל! לָמָּה עוֹד לֹא בָּאוּ מַה יִּתְמַהְמָהוּ לָמָּה עָמְדוּ מִלֶּכֶת? רַק יִלְלַת הַסְּעָרָה בּוֹקַעַת, רַק שְׁמָמָה, רַק לַהַט, וּטְלָלֵינוּ וּלְשַׁדֵּנוּ שֶׁמֶשׁ אֵשׁ לוֹחֶכֶת. מַהֲרוּ, אַל תְּפַגֵּרוּ טֶרֶם לֹא יָבַשׁ הַטַּל מַהֲרוּ פֶּן תְּאַחֲרוּ! עוֹד הַיּוֹם אֶל-עָל, אֶל-עָל!אל על באייל אל על מעפילים שמוע שמעתי קולות מן ההרים מדוע אל על נדמו שבילים ינוו בנו רק הרוחות הסוערים? עורו! עורו! רומו רומו מעלה! מעלה! הרה הרה אל פסגות הרי גליל! למה עוד לא באו מה יתמהמהו למה עמדו מלכת? רק יללת הסערה בוקעת, רק שממה, רק להט, וטללינו ולשדנו שמש אש לוחכת. מהרו, אל תפגרו טרם לא יבש הטל מהרו פן תאחרו! עוד היום אל על, אל על!

את התווים רשמה ערה אונגר מזיכרונה.