שיר עבודה ♫

את השיר העברי כתב שפירא בזיכרון יעקב בשנת 1895. ר' בהמשך את הדף המקורי של השיר. סיפורו המפורט של השיר מופיע בספר "יה חי לי לי : השיר ומחברו בר-נש" (מנשה רבינא, 1966). לקריאה נוספת: מאמרה של יפה ברלוביץ בפינת עיון נוסף.

בתוכנית רדיו ב-1962 יוחס השיר לחיים מילמן (מתועד אצל ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 336).

עדי שלביה, תושב כפר מרר, מספר את סיפור השיר הערבי כפי ששמע מסבו יליד הכפר (נ' 1928), במסגרת שיעורהּ של ד"ר טלילה אלירם, "שירי ארץ ישראל, הז'אנר והתפתחותו":

"יא חלאלי יא מאלי" / סיפור מהמורשת הפלסטינית
[חלאלי = העדר שלי; מאלי = הכסף שלי]

מספרים שבכפר ערבי פלסטיני חי בעבר אדם בארמון מפואר עם הפמליה שלו חיים מאושרים. אדם עשיר בעל הון, אדמות ועדר גדול. חי מבודד רחוק מאנשים שלא אכפת לו איך הם חיים למרות החיים הקשים שחיו. אנשי הכפר התפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים כמו בכפרים ערביים אחרים.

באחת השנים פקד את הכפר הזה יובש ולא היו גשמים. התייבשו כל הבארות והשדות הירוקים. אנשי הכפר סבלו מרעב, מחלות קשות פשטו, והמזון אזל אצל כולם ומצבם התדרדר. אנשי הכפר הלכו לארמונו של העשיר וביקשו ממנו עזרה כלכלית ולו קצת ממה שיש לו, ולצערם העשיר הקמצן לא ענה להם ומצבם החמיר עד מוות.

יום אחד יצא העשיר עם חלק מהפמליה שלו לבדוק מה מצב העדר שלו בין השדות והעמקים, ובינתיים חלק מהצעירים הקנאים בכפר תכננו לבצע מארב לעשיר, תפסו אותו ואת הפמליה שלו, קשרו אותם וזרקו אותם לוואדי ליד עין המים ליד הכפר. מיד לאחר מכן הגיעו הצעירים לארמון ולקחו כל מה שיש לו, אוכל, מזון וכו', וחילקו אותם לתושבי הכפר.

בו בזמן עברה בוואדי שיירה של סוחרים זרים אשר ראו את העשיר ואת אנשיו, ושחררו אותם. העשיר מיהר לבדוק מה עלה בגורל העדר שלו, ולצערו לא מצא מאומה. מצערו על אובדן העדר, התחיל להגיד "יא חלאלי" ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי" עד שהגיעו לארמון וראו שגם הכסף נלקח על ידי צעירי הכפר, אז הוסיף ואמר "יא מאלי" עם צליל של חרטה, ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי יא מאלי".

ומאז השיר העממי הזה נפוץ בחתונות כדי להזכיר תמיד מה עולה בגורל העשירים הקמצנים אשר לא דואגים לזולת, ולהזכיר שכל אחד שלא אכפת לו מהזולת גורלו יהיה כגורל הקמצן ההוא.

עדות על כך שהשיר היה מזומר בין היתר ב"בצלאל" יש ב"לוח ארץ ישראל" לשנת תרע"ב (יצא לאור תרע"א 1911), עמ' 131 בחלק הספרותי (עמ' 203 בקובץ הסרוק).

ביצועים נוספים

• ביצוע קולי - החזן אירוינג שולקס (Irving Shulkes)
• מקהלת בית ספר "ניר" מקרית אונו בליווי גיל אלדמע (סרטון; מתוך תוכנית בסדרה "רונו שיר", 1970).
• וידיאו - חגיגות היובל לקיבוץ עין-גב, 1987 - כאן (דקה 1:50).
• שמואל בן זאב מוותיקי ראשון לציון בשחזור בית מקומי מאולתר ביידיש. יש לבחור Click to listen על הקובץ השני ולהפעיל את היישום. השיר בתזמון 23:16.
• משה חבצלת (מוותיקי העלייה הראשונה) משחזר את השיר הערבי המקורי, כפי ששמע מרועים ובטיולים בגליל וביהודה, וכן מפועלים מהכפר דג'ן (היו שרים בווריאציות שונות). בעצם רק הפזמון "יה חלילי יא עמלי" כלול בנוסח שהוא שר, וזהו החלק האחרון של "דבקה דלעונה" (המקור ל"בנות עלינה" ובהמשכו גם ל"ילדה נעימה נעימת לב"). השיר בתזמון 8:02, הקטע "יה חי לי לי" בתזמון 12:00.

עוד לאותו לחן:

• ישראל דושמן התאים ללחן זה את "שיר התוצרת"
• קבלת התורה מאת יצחק קצנלסון
• פרודיה ביידיש "נחום סוקולוב" (ראו שתי גרסאות בדף הנוכחי)

בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935) מובא השיר בלחן אחר.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.