מילים (2 גרסאות)
לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה.
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי,
עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.
לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי!
אַתְּ, כָּל עוֹד אֱחִי, תּוֹחַלְתִּי וְשִׂבְרִי.
עֵת הַכֹּל אֶשְׁכָּחָה - אַתְּ שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי
וְצִיּוּן, אַתְּ - צִיּוֹן, תְּהִי עֲלֵי קִבְרִי!
לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הֹמִיָּה;
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי
עַד תֶּאְטַר בֹּר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.
תִּדְבַּק עַד מוֹתִי לְחִכִּי לְשׁוֹנִי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, בַּת צִיּוֹן הַנְּשַׁמָּה;
יִיבַש לְבָבִי מֵחֳלִי, מֵעֹנִי,
אִם תִּיבַשׁ עַל עָנְיֵךְ דִּמְעָתִי הַחַמָּה.
יֵהָרֵס בֵּית חָמְרִי, תְּהִי נַפְשִׁי לִכְלִימָּה,
אִם יָסוּר מֵעֵינִי מַרְאֵה הֲרִיסוּתֵךְ;
יְהִי גְרוֹנִי כַמָּק, אֲכוּל עָשׁ וְרִמָּה,
אִם קוֹלִי לֹא אֶשּׂא לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ.
לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ צִיּוֹן, לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ תַּמָּתִי,
אַתְּ, כָּל עוֹד אֶחִי, תּוֹחַלְתִּי וְשִׂבְרִי,
וְעֵת כִּי אָמוּתָה, בָּךְ תָּמִיד, יָפָתִי,
תִּהְיֶינָה שִׂפְתוֹתַי דֹּבְבוֹת בְּקִבְרִי.
הקלטות (18)
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 13.4.1969
הביצוע ברובו מותאם להטעמה ספרדית.
ביצוע
שנת הקלטה: 1968-1969
התאריך בקירוב לפי מספר הסליל באוסף קול ישראל. מבוצע ברובו במלרע.
ניצוח: עידית קרימולובסקי-שופן
שנת הקלטה: 23-26.3.2008
ביצוע
על השיר
אליהו הכהן זיהה את המלחין בהרצאה שנשא ביקב בראשון לציון בשנת 1982. זיהוי המלחין מופיע בתוכן העניינים של השירון "קובץ שירי ציון ושירי עם" שיצא לאור בפילדלפיה. במקור זה מצויין ביידיש כי השיר זומר בפתיחת ובסגירת כינוסים ציוניים. השירון מתוארך בספריה הלאומית באופן משוער לשנת 1914 אך לא רשום על השירון תאריך. עם זאת, הלחן נדפס כבר ב1906 (בלי ציון שם מלחין) ב"קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים".
קראו על השיר ועל מחברו את המאמר "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי (א)" בבלוג של דוד אסף (4.1.2019).
ראו את השיר גם בלחן קבונובסקי.
מבארת דליה שורץ:
המשפט הסתום "עד תאטר בור קברי עלי פיה" מתבסס על הפסוק בתהילים ס"ט, ט"ז: "וְאַל-תֶּאְטַר-עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" שמשמעו: אל תסגור הבאר את פיה עליי לקברני.
הפעל א-ט-ר, הנמצא במקרא רק כאן, מתפרש לפי העניין בהוראת סגר, אטם. אף-על-פי שמחבר המילים המיר את המילה באר (שם נקבי) במילה בור (שם זכרי), הוא לא משנה את צורת הפעל תסגור (עתיד נסתרת).
בסך-הכול משמעות המשפט בשיר היא: עד מותי, עד שאקבר.
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון בשני עיבודים נוספים מתוך הסרט "אני ירושלמי" (סרטון, 1971) וגם בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית מתוך "חתימה טובה" לרגל חתימת הסכם השלום עם מצרים, 1979.
- עוזי מאירי (סרטון)
- אורה זיטנר
- הרעננים בעיבוד יעקב הולנדר
- מישל היימן (Michel Heymann)
- שלישיית המעפיל, מתוך ערב שירים לדני (1977)
- מקהלת לירון בעיבוד גיל אלדמע) (סרטון)
- מקהלת לירון (בעיבוד שרה שהם) (סרטון)
- מקהלת "עדי" בניצוח ישי שטקלר ובעיבוד מנחם ויזנברג (הפריט השני)
- נגה אשד ורון מי-בר (וידיאו)
- ליאורה פדלון סימון
- דקלון (שיר שני במחרוזת "דמעתי החמה")
צפו גם בלימוד הצעדים לריקוד שנכתב לשיר בהדרכת אליהו גמליאל ולאחריהן הריקוד בליווי ביצועה של עירית סנדנר. (הביצוע בריקוד מואץ מעט)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (7)
העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."
