נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.
נד, נד, נד, נד
רד, עלה, עלה ורד!
מה למעלה?
מה למטה? –
רק אני,
אני ואתה;
שנינו שקולים
במאזניים
בין הארץ
לשמים.
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: דניאל סמבורסקי
כתיבה: 1906
הלחנה: 1935
|
|
נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.
נד, נד, נד, נד
רד, עלה, עלה ורד!
מה למעלה?
מה למטה? –
רק אני,
אני ואתה;
שנינו שקולים
במאזניים
בין הארץ
לשמים.
 פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמוד 135
|
|
 |
|
ביצוע: מקהלת העפרוניעיבוד: צבי שרףשנת הקלטה: 25.12.2008
פסנתר: גבי ארגוב
הקלטה: אבי אלבז
מתוך מחרוזת שירי ילדים במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר", שדה בוקר, 25.12.2008.
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 197:
במקראה "שפת ילדים" שבעריכת ח"פ ברגמן וש"ח ברכוז (חלק א, "מוריה", אודסה, 1906) נכלל [לצד "מורנו מר חסילא" ו"משה הנער"] נוסח קצר של שיר הילדים הידוע "נדנדה" - בית בן ארבע שורות, ששולב בתוך סיפור קצרצר בשם "הנדנדת". השיר, שנדפס בעמ' 69, חותם את הסיפור, שנדפס ללא חתימה ומחברו בלתי ידוע. ייתכן, שזהו ביאליק עצמו, וייתכן, שביאליק רק הוסיף את ארבעת החרוזים, בלי לחתום עליהם".
על פי ריאיון של דניאל סמבורסקי לציפי פליישר, 18.3.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 356-357):
(כמו גם "דב"):הנעימה נכתבה עבור תיאטרון הילדים של איגוד הגננות, בשנת 1935, למחזה "תמונות ביאליק". סמבורסקי כתב שישה שירי ילדים למחזה זה. הם הודפסו לראשונה ב"דפים" של הגננות . . . אוקסנברג היה הבמאי. הוא אמר לי: "גמל הוא יצור מזרחי, אבל נדנדה ודוב אינם מזרחיים, לכן השיר צריך להיות כללי".
ביצועים נוספים:
זהו הלחן המוכר לשיר. ראו את השיר גם בלחן נחום נרדי. בתקופה מאוחרת הרבה יותר, הלחין אותו יוני רכטר ("יוני ג'ירף" - מתוך המחרוזת "שיר לטף").
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
