הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
בין נהר פרת (לחן עותמאן אל-מוסלי)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עת'מאן אל-מוסלי
כתיבה: תרס"ו

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל
עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל.
וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,
תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי,
צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי
וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ –
כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ.

אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי
דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי;
מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:
נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,
נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;
רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –
אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי
אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי,
וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי
נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי.

רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת –
כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת:
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ.

אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת
עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת,
עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה
וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה

לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים,
עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן
דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן?
בין נהר פרת ונהר חידקל
על-ההר מיתמר דקל.
ובדקל, בין עופאיו,
תשכון-לה דוכיפת זהב.

ציפור זהב! עופי, חוגי,
צאי ובקשי לי בן-זוגי
ובאשר תמצאיהו –
כפתי אותו והביאיהו.

אך אם-אין לך חוט השני
דברי שלום אל חתני;
מה-תגידי לו? הגידי:
נפשי יוצאת אל ידידי.

אמרי לו: הגן פורח,
נעול הוא ואין פותח;
רימון פז שם יש בין עליו –
אך אין מי שיברך עליו.

ועוד תגידי לו: מיטתי
אשחה לילה בדמעתי,
ומתחת לבנת בשרי
נשרף מדי לילה כרי.

ריפת דיפת ומוריפת –
ככה שחה הדוכיפת:
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את-סודך.

אתא לילה, ולבין שפעת
עבים פרחה הדוכיפת,
עלה עלתה השמיימה
ונבואתה לא נתקימה

לילה בוקר וערבים
אשא עיניי אל העבים,
עבים זכים, העדין
דודי בחיר לבבי אין?


 פרטים נוספים


הבית השישי בגרסת "השילוח"

לַחַשׁ, נַחַשׁ, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה
הַדּוּכִיפַת כָּכָה שָׂחָה
לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ
וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹדֵךְ
לחש, נחש, כוס של ברכה
הדוכיפת ככה שחה
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את סודך


 פרטים נוספים


ערבית

قدك المياس يا عمري يا غصين البان كاليسر
أنت أحلى الناس في نظري جل من سواك يا قمري
قدك المياس مد مال لحظك الفتان قتالا
هل لواصل خلد لا لا لا لا فاقطع الآمال وانتظري
أنا وحبيبي في جنينة والورد مخيم علينا
إن طلب مني وصالو يا رب تستر علينا
عيونك سود يا محلاهم قلبي تلوع بهواهم
صار لي سنتين بستناهم حيرت العالم في أمري
ביצוע: נתניה דברת, מקהלת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 1.1.1956


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שרה אסנת הלוי
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: Jerusalem: The Music of Its People



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה (סלומון) קוגל

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה
עיבוד: יהודה ווהל
שנת הקלטה: 1.1958


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ברכה צפירה
עיבוד: נחום נרדי


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אנסמבל חולות נודדים, יונית שקד-גולן
עיבוד: אודי חורב
שנת הקלטה: 2007
נכלל בתקליטור: מעברים



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: בטי קליין


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עופר כלף

מתוך דיסק האנסמבל של עופר כלף, "חליל בואדי" .



פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 

על השיר

הטקסט

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 245:

הופיע לראשונה במהדורת תרס"ח של שירי ביאליק, כשבשוליו רשום תאריך הכתיבה (תרס"ו). לאחר מכן הופיע כראשון בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", שבט תרס"ח (כרך י"ח, חוברת ב, עמ' 105-103).

נוסח מלא של הטקסט (15 בתים) מופיע בפרויקט בן יהודה; נוסח זה הופיע גם בכותרת "משירי עם" בשירון "מבחר שירי ציון" (ורשה, תרע"ז). 

הלחן

הלחן הוא לחנו של השיר קַדֻכּ אֶלְמָיָאס (قدك ألمياس). ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (עמ' 218) כי היא התאימה את הלחן לשיר של ביאליק, ואולם השיר זומר בלחן ערבי כבר ב1911, אז כתב יוסף חיים ברנר בסיפורו "עצבים": ...מאחד הבתים יצאה נערה ... כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי "שיר-העם" משל המשורר: "צפור-זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן-זוגי"... לכאורה אין בטחון שמדובר באותו לחן, אך בהקלטה של ימימה טשרנוביץ וחברותיה (המקושרת למטה) הן שרות את הלחן המוכר, מספרות ששרו את השיר עוד לפני ברכה צפירה, והן מבצעות את השיר באופן קרוב יותר ללחן הערבי מאשר הנוסח בהקלטה של צפירה (במילה "עפאיו"). 

נחום נרדי חיבר לשיר ליווי (וחלק נוסף). השיר נכלל בתכנית ה' של המטאטא [בכורה 31.12.1928]. נרדי נזכר בתוכנייה אך ברכה צפירה אינה נזכרת. ייתכן שנרדי ביצע שם את השיר בפסנתר בלבד. 

נוסח של המקור הערבי מוכר גם בתורכית בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum או כפי שמזהה אותו יעקב מזור, Adalar Sahilinde. יעקב מזור מביא וריאנט של הלחן בספרו "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (פריט 58 בעמ' 219) בקטגוריית לחנים ערביים "אן אראביש" (מס' 2 בקבוצה זו). לדבריו הלחן מוכר אצל החסידים (האשכנזיים דווקא) במילות הפיוט "עוזר דלים".

בשנות השישים כתב חיים חפר לשושנה דמארי את השיר "אהובי" לפי נוסח הלחן המקורי. 

 לשיר לחנים נוספים: לחן ידידיה אדמון ולחן מאוחר מאת גיל אלדמע (הוקלט בביצוע לאה אברהם, מופיע בתקליטור שירי גיל אלדמע).

ראו גם פרודיה על מספר שירים הפותחת באזכור לשיר הזה מתוך פנקס פרטי שנחתם ב1926 (תרפ"ו): הבגדדי.

ביצועים נוספים לשיר: 

צפייה:

האזנה:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מספר המעבד אהרן שפי: "באפריל 1967 הוזמנה להקת המחול של גבעתיים בהנהלתו של יואב אשריאל לסיבוב הופעות בן שבועיים ברחבי תורכיה. אני יצאתי עמם כמנהל מוסיקלי ונגן חצוצרה. הופענו בערים שונות מול קהל רב ומגוון. להופעה בזונגולדאק (על חוף הים השחור) הגענו בערב חג לאומי. למחרת נערכה חגיגה גדולה בכיכר העיר, וגם אנו השתתפנו בה. עמדה שם תזמורת נושפים טובה של קאדטים שפצחה במרש צבאי. כולנו נותרנו עומדים פעורי פה ואוזן: היה זה השיר הידוע לנו כ"בין נהר פרת" שהורגלנו לשמוע מפי ברכה צפירה, בליווי הנפלא של נחום נרדי. בתום הנגינה מיהרתי למנצח, שלשמחתי שלט באנגלית. שאלתי אותו מנין המרש הזה, והוא השיב כי זה שיר לכת צבאי תורכי ישן [פרטים על מקור הלחן ר' ב"על השיר" – זֶמֶרֶשֶׁת]. בשובי ארצה מיהרתי לרשום "תצלום" של השיר ותזמורו. לימים ערכתי אותו ברוח הביצוע התורכי. והרי הוא לפניכם כפי שמצטלצל באוזני עד היום."

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים


תווים: הלל אילת
תגיות

עצים   ט"ו באב   לחנים מזרחיים   מקהלות   בעלי חיים - כללי   ים ומקורות מים נוספים   העלייה השנייה   תיאטרון ובמה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם